הרשאה לחיוב לחשבון לעומת הוראת-קבע

הרשאה
🔘 באמצעות הקמת הרשאה בחשבון, אנו מרשים לגורם כלשהו לחייב את החשבון שלנו.
🔘 אמנם נהוג שנחוייב אחת לחודש, אך אין לנו בעצם אפשרות לשלוט באופן מלא על הסכום בפועל, על המועד לחיוב, או על כמות החיובים, שכן קוד המוסד של אותו גורם מקושר עכשיו לחשבוננו.
🔘 מה שכן, יש באפשרותנו להגביל את תוקף ההרשאה ואת סכום ההרשאה לחיוב. נניח אם אנו יודעים שחיוב לחברת-החשמל לא אמור לעלות יותר מ-2000 ש״ח, אז נגביל את סכום ההרשאה ל-2500 ש״ח, למקרה שאולי נחרוג במעט, ונמנע מחיוב ההרשאה לחזור. אם אנו יודעים שאנו מתכננים לגור בדירה מסוימת למשך שנה בלבד, אז נגביל את תוקף ההרשאה ל-14 חודשים, למקרה שישארו ״זנבות״ או עיכובים במועד החיוב. זה לא סותר את העובדה שכדאי לנו לעקוב אחר הנושא, או לחילופין לעדכן את הסכומים ואת המועד לחיוב.
🔘 גם אם הגבלנו את הסכום של החיוב, זה לא ימנע מאותו גורם לחייב אותנו כמה וכמה פעמים עד לסכום שהגדרנו מראש בכל חיוב, כלומר ההגדרה של תקרת הסכום היא פר חיוב, ולא פר זמן. אם נמשיך בדוגמא של חברת-החשמל, ניתן טכנית לחייב את חשבוננו כל יום.
🔘 ניקח בחשבון שיש גופים, אשר להם יותר מקוד-מוסד אחד; למשל חברת תקשורת תנהל קוד-מוסד עבור סלולאר, עבור אינטרנט ביתי ועבור תוכן שידורים, או חברת-אשראי תנהל קוד עבור חיוב כרטיסי-אשראי וקוד מוסד עבור החזרי-הלוואה. החשיבות של קוד-מוסד היא הזיהוי של אותו חיוב, למען לא נטעה בבחירת הקוד של אותו מוסד, ואז נגלה שאנו חייבית לאותו מוסד סכום גבוה ונושא ריבית, שלא לדבר גם על פגיעה בדירוג-האשראי.
🔘 במעמד הקמת ההרשאה בחשבון באמצעות אתר-הבנק, עלינו לוודא שקוד המוסד שאנו מקלידים תואם את שם המוטב הקיים בטופס ההרשאה, למען לא ניפול למקרה של עוקץ.
🔘 במקרה של ניוד החשבון שלנו לסניף אחר/ לבנק אחר, ניקח בחשבון שכדאי לנו לעדכן את אותו גוף בפרטי-החשבון החדשים, גם אם מובטח לנו שהכל עובר ״חלק״, שכן לפעמים מספר החשבון שלנו יכול לשמש אמצעי זיהוי שלנו בבירורים טלפוניים מול אותו מוסד. מעבר לזה, אנחנו נעדיף שתהיה תשדורת ישירה בין הגוף המחייב לבין הגוף המנהל את חשבוננו.
🔘 במקרה שנחליט לסגור את ההרשאה בחשבון הבנק, זה עדיין לא אומר שהיא נסגרה במערכות של המוסד המחייב אותנו, ורצוי שלא נגרום להחזרת חיוב ההרשאה, כמו גם להתראה אודותינו באותו מוסד, שכן זה יכול להוביל לתרחישים בעיתיים, כמו גם פגיעה בדירוג האשראי. כנ״ל במקרה שנסיים את ההתקשרות שלנו מול אותו גוף, עלינו להקפיד לסגור את ההרשאה בחשבון הבנק.. **טעויות רבות שנעשות במקרים דומים נעות סביב מועדי-חיוב. למשל אם עברנו דירה, ברב המקרים תאגידי-המים או הרשויות המקומיות מחייבות אותנו בדיליי, כך שנרצה אולי להותיר זמן מספיק לשם החיוב הסופי וסגירת-הפינות מול אותה רשות, ונדאג לבטל את ההרשאה בחשבון, אחרי שוידאנו שאכן אנו לא חייבים כלום לאותו גוף.
🔘 הרשאה ניתן להקים גם לטובת הלוואה בבנק אחר. זה בעיקר ישרת מקרים בהם לקוחות צורכים הלוואה שמוענקת להם בתנאים מיוחדים, אך לא מעוניינים להעביר את הפעילות הבנקאית האחרת שלהם, ואז ההרשאה שהם מקימים בחשבון העו״ש, מזכה ישירות את חשבון ההלוואה בבנק האחר, כך שחשבון העו״ש בבנק האחר לא פעיל ומאופס.
🔘 במקרה של העדר כיסוי, אשר נוצר בעקבות חיוב של הרשאה, באפשרותו של הסניף להחליט אם להחזירה עד 3 ימי-עסקים ממועד החיוב. החזרת החיוב לא נספרת במנין השיקים שהוחזרו מסיבת ״אין כיסוי מספיק״, כך שגם אם יוחזרו 10 חיובים, זה לא יהפוך את החשבון למוגבל.

הוראת-קבע
🔘 הוראת-קבע היא פעולת חיוב קבועה מחשבון בנק אחד לחשבון אחר, או לסוג חשבון אחר (תוכנית-חיסכון/ ני״ע..).
🔘 בניגוד להרשאה, במקרה של הוראת-קבע, יש לנו שליטה מלאה, מאחר שאנו אלו שמזרימים את הפרטים: סכום, מועד החיוב, אופן ההצמדה, תדירות ההעברה, פרטי-הזיכוי, תקופה ועוד, ובאותה מידה באפשרותנו לבטל את ההוראה, להקפיאה ולשנות בה פרטים אי-מתי שנרצה. 
🔘 במקרה של העדר כיסוי, הוראת-הקבע תנסה לרדת בחשבון במשך כמה ימים עד שתהיה עבורה יתרה מספקת עבור כל הסכום במועד החיוב. אם לאו, ההוראה לא תרד באותו החודש. ביטול ההעברה לאותו חודש לא יגרום להתראה בחשבון.
🔘 ברגע שבוצע זיכוי שמקורו בהוראת-קבע, הוא יחשב כהעברה לכל דבר.


בחזרה לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא התנהלות בנקאית שוטפת
בחזרה לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

 

8.1 טופס הרשאה.jpg

מרכזי

מרכזי

123456789

רחוב, עיר

ישראל ישראלי

רחוב,                 מספר,       ישוב,     מיקוד

יש לסמן את תדירות החיוב הרצויה ----->

123456789

123456789

ישראל ישראלי

חתימה

אישור הקמה בחשבון הבנק יספק את המוסד כתחליף לחתימת הבנק ------->

מרכזי

מרכזי

לכל קוד-מוסד משמעות אחרת ----->

טופס הרשאה לדוגמא: