מהי מסגרת עו״ש?

🔘 מסגרת עו״ש היא מוצר בנקאי, ובאמצעותו עומדת לנו האפשרות להיכנס ליתרת-חובה (מינוס). מאחר שמדובר במוצר, אין אנו חייבים לצרוך אותו.
🔘 המסגרת היא בעצם הקצאת-אשראי, אשר כרוכה בעמלה (בד״כ רבעונית). התשלום בגין המסגרת יבוצע, עם או ללא קשר לניצול שלנו את המסגרת, והוא נקרא ״עמלת הקצאת-אשראי״.
🔘 המסגרת היא מעין ״הלוואה עומדת״ או ״הלוואה תמידית״ כל עוד היא קיימת, והריבית בגינה מדורגת לפי אחוזי-הניצול של הסכומים. הדירוג של המסגרת יכול להיות מחולק או לשלושה חלקים שווים, או לחלוקה של 80%- 20% או כל חלוקה שבנק זה או אחר קובע ע״פ המדיניות הנהוגה בו. 
🔘 לבנק יש את האפשרות לשקול אם לחדש את המסגרת, או לבטלה. 
🔘 השיקול בהעמדת מסגרת יתבסס לרב על הכנסה קבועה בחשבון, ובחישוב של עד פי-3 מההכנסה הממוצעת.
🔘 רצוי להתייחס למסגרת כפתרון זמני במקרה של ״פיקים״ בתאריכים מסוימים בחודש; חשוב מאוד לא להתייחס אליה כהלוואה, מאחר שהקרן לא מוחזרת ולא נפרסת על-פני תשלומים, מה שהופך אותה ליקרה ביותר.



מינוס VS חריגה

🔘 כאשר אנחנו במינוס מאושר, זה מאפשר לנו להיות ביתרת חובה (כלפי הבנק) עד הסכום שהבנק הקצה עבורנו, בין במסגרת קבועה, ובין במסגרת נוספת חד-צדדית (נח״צ). חריגה בחשבון נוצרת ברגע שהחשבון שלנו נמצא ביתרת-חובה גבוהה יותר מהמסגרת שהוקצתה עבורנו, או במקרה שאנחנו ביתרת-חובה כלשהי וללא מסגרת כלל.
🔘 בשני המקרים ברירת-המחדל היא תשלום ריבית על יתרת-חובה, כאשר הריבית על המינוס בתוך המסגרת נמוכה יותר מתשלום הריבית במקרה של חריגה. 
🔘 האיסור לחרוג (ע״פ הוראות נב״ת — ניהול בנקאי תקין) קובע שאין אפשרות להיות ביתרת-חובה מעבר למסגרת, אך במקרים שכאלו עשויים לקרות כמה דברים:
▪️או שהבנק יחזיר (לא יכבד) את החיוב שגרם לחריגה,
▪️או שהבנק יותיר את המצב הקיים, וזאת במקרה שהחיוב לא ניתן להחזרה (נניח משיכת מזומן/ הורדת הלוואה וכד׳),
▪️או שהבנק יציע פתרון חלופי כמו מסגרת נוספת חד-צדדית או הלוואה,
▪️או שהבנק יבקש לדאוג לכיסוי החריגה באמצעות הפקדה.
🔘 מסגרת נח״צ תהיה מוגבלת בהיקף שלה, בתקופה שלה ובתכיפות שלה, ותינתן כ״פלסטר״ למקרה לא צפוי, ובהתאם לשיקול-דעת הסניף. ברגע שמוזרמת מסגרת נח״צ, הלקוח לא ישלם ריבית חריגה, אלא ישלם ריבית של מסגרת רגילה, ובאחוז של המדרגה הגבוהה ביותר. 
🔘 אחוזי-הריבית במסגרת מדורגים ע״פ חלוקה של המסגרת לסכומים, אך בריבית חריגה האחוז הוא קבוע, לא מדורג וגבוה מאוד, וזאת בעיקר כדי ליצור הרתעה מכניסה לחריגה ועבירה על חוק איסור החריגות. 
🔘 יש לזכור שחריגה בחשבון עשויה לפגוע בדירוג-האשראי.



מסגרת VS הלוואה

🔘 בהמשך לאפיונים שכתבתי אודות המסגרת, אחד ההבדלים העיקריים בין מסגרת לבין הלוואה רגילה, הוא שבמסגרת הסכום המוקצה לנו הוא קבוע, בניגוד להלוואה, אשר סכום הקרן שלה יורד, בזכות ההחזרים החודשיים של הלווה.
🔘 לרב, אחוז הריבית במסגרת גבוה יותר, בעיקר מהסיבה המתוארת בסעיף הקודם. 
🔘 כאשר נלקחת הלוואה, אנו משתדלים להגדיר יעוד שלנו לגביה, בניגוד למסגרת, אשר תמיד קיימת וברב המקרים לא מבוקרת על-ידנו. זוכרים שכתבתי על ה״פיקים״? 
🔘 מבחינה פסיכולוגית, קל יותר לפרוע הלוואה, מאשר לפרוע את המסגרת, מהסיבה שהמסגרת תמיד שם, עד שלא נדאג לבטל אותה.
🔘 בניגוד להלוואה, במסגרת עשויה להיות סטייה ממנה (יתרת-חריגה), מה שיביא לתשלום ריבית מופקע או להחזרת חיובים מסיבת ׳אין כיסוי׳, או להגדלה זמנית שלה.
🔘 החוכמה היא לדעת באיזה סוג של אשראי לבחור — יש מקרים שמסגרת תתאים לפעילות השוטפת, ויש מקרים שהלוואה תתאים יותר.
🔘 אם עשינו שימוש בהלוואה לטובת איפוס המינוס/ הקטנת המינוס, כדאי לחשוב על אסטרטגיה תואמת, כמו למשל הקטנת/ ביטול המסגרת, כך שלא נמצא עצמנו שוב באותו תרחיש עם התחייבויות גדולות יותר המורכבות גם מהלוואה וגם ממסגרת.



מסגרת VS דירוג-אשראי

לאור הבעת חשש רב אודות פגיעה בדירוג האשראי במקרה של העדר מסגרת, אני מרגישה שאני חייבת ״לפוצץ בועה״, לפחות ברמה הבנקאית, כי בכל זאת, אין לנו דרך לדעת מה האלגוריתמים המרכיבים את הדירוג שלנו, למעט המידע שבנק ישראל מעביר אחת לחודש לחברות המדרגות.

🔘 ראשית הפרמטרים העיקריים שקובעים את טיבו של הדירוג הם העדר נתונים שליליים, כדוגמת התראות, או אי-עמידה בהתחייבויות, או החזרת שיקים/ הרשאות מסיבת ״אין כיסוי מספיק״, או חריגה בחשבון וכד׳.
🔘 פרמטרים אשר עשויים לשפר את הדירוג הם קיומם של בטחונות מלאים כנגד התחייבויות, למשל שעבוד נכס פיננסי כנגד הלוואה, הכנסת משכורת ועוד..
🔘 בנק ישראל אף-פעם לא ״יכריח״ אף לקוח לצרוך מוצרי-אשראי (מסגרת, כרטיס-אשראי, הלוואה וכו׳). המטרה של דוח הדירוג היא לתת לנו תמונת-מצב כדי להתנהל נכון, וכמובן לעשות בו שימוש מיטבי במיקוח מול הגוף שנותן לנו אשראי.   
🔘 נזכור שבמקרים רבים מוצרי-האשראי עולים כסף, אשר בא לידי ביטוי או בעמלה או בריבית (או בשניהם). 
🔘 לדוח הדירוג יש תפקיד שמשרת את מי ששוקל לעשות איתנו עסקה/ לתת לנו הלוואה/ לשקול אילו תנאים נקבל בהלוואה ועוד.. למשל בנק יוודא אם לתת לנו אשראי ע״פ הנתונים בדוח הדירוג שלנו, כדוגמת אלו שהזכרתי קודם.. 
🔘 למרות הכתוב בסעיף הקודם, מה שבעיקר מעניין את המוסד הפיננסי זה אם אני אעמוד בהתחייבויות שלי, ולא העובדה שאין לי התחייבויות. כמובן שיש הבדל בין לקוח בן 18, אשר נחשב לכזה שעדיין לא הייתה לו הזדמנות להוכיח את עמידתו בהתחייבויות (לא הייתה לו מסגרת עו״ש), לעומת לקוח בן 45, אשר קל יותר לראות את התנהגותו הכלכלית בדוח דירוג האשראי.  
🔘 אסתכן בניחוש לגבי הה״הגיון״ העומד מאחורי ההמלצה להקים מסגרת-אשראי זה שהמסגרת מעניקה לנו הזדמנות להראות לבנק שאנחנו עומדים בתנאיה ולא חורגים ממנה, ושהבנק סומך עלינו מספיק עד כדי שהוא מעניק לנו את המסגרת, אבל בראיה *הבנקאית* בפועל עצם קיומה של מסגרת אומר שהאובליגו (סך ההתחייבויות שלנו) גדול יותר, וככל שהוא גדול יותר, הוא ״נוגס״ לנו באפשרויות לקבל אשראי מסוג אחר, אשר עשוי לשרת אותנו במקרה בו נצטרך אותו באמת. למשל בקשת משכנתה, או בקשת הלוואה לרכב וכיו״ב.
🔘 המטרה בדבריי לנסות ולהפחית את רמת הלחץ שנוצר לגבי דירוג-האשראי. שאף-אחד לא יגרום לכם לצרוך מוצר שאתם לא באמת צריכים, בטח לא מוצרי-אשראי. 



* המידע לא ניתן כהמלצה כיצד לפעול במקרה של יתרת-חובה, ומטרתו להנגיש את המידע לגבי אופי המוצרים הבנקאיים, והיערכות לבאות.


בחזרה לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא
הלוואות | מסגרות | מוצרי-אשראי
בחזרה לעמוד הראשי של
פינת הטיפ הבנקאי