ערבות בנקאית

🔘 ערבות בנקאית היא מסמך התחייבות של סניף הבנק, אשר מנפיק עבורנו לפי פרטים שאנחנו מבקשים להזרים, וחותם עליו. 
🔘 כתב הערבות משמש כבטוחה בעסקה/ בחוזה/ במכרז שאנחנו צד לו. 
🔘 בכתב הערבות יכול להיות גם נערב אחר, שאנחנו כלקוחות עדיין מנפיקים עבורו את הערבות הבנקאית, ולא משמשים צד בעסקה. לדוגמא — מקרה בו הורים מנפיקים ערבות עבור בנם שחותם על חוזה שכירות. הנערב במקרה זה הוא הבן, והערב הוא הבנק.
חשוב! במקרים בהם יש נערב שונה מבעל-החשבון המבקש להנפיק את הערבות, יש לשים לב שבמעמד חידוש הערבות, ימשיך להופיע שמו של הנערב האחר, ולא שמו של בעל-החשבון. 
🔘 הפרטים הבסיסיים שיש להמציא לבנק לשם הנפקת ערבות:
▪️שם המוטב
▪️כתובת המוטב
▪️שם הנערב (במקרה שמדובר בנערב אחר)
▪️סכום הערבות
▪️תוקף הערבות 
🔘 אם יש יותר ממוטב אחד, חשוב להחליט אם חילוט הערבות יצריך הוראה חתומה של שני המוטבים (״כולם יחד״), או שמספיקה חתימה של מוטב אחד בלבד (״כל אחד לחוד״). האינטרס של הנערב הוא שהדרישה תצריך את חתימת כלל המוטבים, ולו כדי ״להרוויח זמן״.
🔘 ניתן להצמיד את סכום הערבות, ואף לבחור את השער הבסיסי להצמדה ע״פ מועד מסוים.
🔘 בבחירת תוקף הערבות כדאי לשים לב לתוקף הפקיעה של העסקה המובטחת ע״י הערבות. למשל אם תוקף הערבות הוא ל-12 חודשים, במסגרת חוזה שכירות, אך מצד שני היא באה גם להבטיח ״זנבות״ של התחייבויות נגזרות של הדירה, אז כבר לא יהיה לה תוקף; מצד שני ערבות בנקאית שפקיעתה מעבר לשנה, תהיה בהכרח יקרה יותר, מאחר שהעמלה בגינה מחושבת באופן שנתי, ואז תיגבה מחשבון הלקוח באופן אוטומטי לאחר שנה ובטרם פקיעתה.
🔘 בערבות בנקאית נהוג לשעבד את סכום הערבות בפיקדון שבועי מתחדש, מה שאומר שמצד אחד הסכום לא יוצא מחשבון הלקוח, אך מצד שני מוקפא הסכום בצד, וזאת על-מנת שהבנק, המשמש כערב, יבטיח את התחייבותו, למקרה שהמוטב יתן הוראה לחלט את הערבות.
🔘 ערבות בנקאית ניתנת לחילוט בכל רגע נתון, כך שברגע החילוט (הדרישה של המוטב), ניתן יהיה להעביר את הכסף  לחשבון על שמו.. 
החילוט יבוצע בהתאם למספר-הימים הנקוב בכתב הערבות (בד״כ עד 10 ימים בערבות אוטונומית); במקרה שמעוניינים שיודפס בערבות שמתאפשר לחלטה תוך פחות מ-10 ימים, יש לעדכן את הסניף כבר במעמד מתן הפרטים להדפסה, זאת מאחר שזה מצריך שינוי בנוסח הבסיסי. כמו-כן הבנק יחתים את הלקוח על מסמך נלווה לשינוי.
🔘 האפשרות היחידה של הלקוח למנוע/ לעכב את ההוראה לחילוט היא רק אם ימציא צו בימ״ש המונע במפורש את הוראת החילוט. הבנק לא צד בעניין, ואין לו אפשרות להפעיל שיקול-דעת, ועל-כן עליו לעמוד בהתחייבותו כלפי המוטב (זה המשקל של חתימתו על טופס הערבות). 
🔘 נשים לב שבמקרה של ערבות סטנדרטית, הוראת החילוט חייבת להיות מקורית, וימי-הספירה לחילוט נספרים באופן רגיל (לא כימי-עסקים) אך ורק מרגע הגיע ההוראה לכותלי-הסניף ובשעות פעילותו. כלומר, גם אם מכתב ההוראה לחילוט שורבב תחת הדלת בשעות בהן הסניף סגור, והעובדים נמצאים פיסית בסניף, ההתייחסות אליו תחל מהמועד בו נפתח הסניף. 
🔘 העמלות במסגרת הדפסת העברות:
▪️עמלת הנפקת ערבות, אשר מחושבת לפי אחוז מסוים מהסכום הנקוב בערבות. העמלה היא חד-שנתית, גם אם הערבות תקיפה לפחות משנה. עמלה זו תיגבה באופן אוטומטי כל שנה, כל עוד הערבות תקיפה.
▪️עמלת עריכת-מסמכים, במקרה שהבנק משעבד פיקדון לטובת הערבות. העמלה משתנה בין הבנקים, ויש בנקים שלא גובים כלל עמלה. כברירת-מחדל, עצם שעבוד הסכום לטובת הערבות, מקטין את הסיכונים של הבנק במקרה של חילוט, ועל-כן עמלת הערבות פחותה מזו המוגדרת כברירת-מחדל, והלקוח יחוייב בעמלת המינימום, ולא באחוזים. 
▪️אגרת רשם המשכונות היא תשלום למשרד ממשלתי, אשר גובה בגין ההודעה של הבנק על רישום שעבוד הפיקדון (או נכס אחר ששועבד). יש לשים לב שהאגרה מחושבת באופן שנתי, כך שכדאי לבדוק מה האגרה העדכנית לאותו מעמד, ולוודא שאתם מחויבים רק בהתאם למספר השנים של השעבוד. טיפ זה עולה בעקבות מקרים רבים בהם היו נוהגים לגבות ללקוח את אגרת המקסימום, כי ״התעצלו״ ושעבדו את הפיקדון ללא הגבלת תוקף, כך שיוכלו לחסוך את השעבודים במקרה שלקוח רצה לחדש את הערבות.
🔘 במקרה בו מעוניינים לבטל את כתב הערבות, בטרם הגיע מועד פקיעתה, יש להציג לבנק הן את מסמך המקור, והן הוראה מקורית חתומה של המוטב בערבות, בה יציין את פרטי-הערבות, ואת רצונו לבטלה/ להחזירה. למעשה ובמקרה שלא הוזרמה טעות בכתב הערבות, תנאים אלו לביטול הערבות תקפים החל מהרגע בו יצא הלקוח מכותלי-הסניף לאחר שהערבות הודפסה. 

הדומה והשונה בין שיק בנקאי לבין ערבות בנקאית:

יש מקרים בהם אנו נדרשים להציג בטוחה במסגרת עסקה מסוימת, כאשר השכיחות בהן הן ערבות בנקאית ושיק בנקאי. 
בשני המקרים הבנק החותם הוא זה שאחראי לכיבוד הסכום הנקוב, לאחר שהוא מבטיח את עצמו בהתאם ליתרה מספקת/ בטוחה ראויה.
כמו-כן, בשני המקרים חובה להציג את מסמך המקור כדי לקבל את הסכום הנקוב/ לבטלו.
~•~•~•~•~
השונה בין השניים:
▪️בהנפקת שיק בנקאי הסכום יוצא מהחשבון של הלקוח באופן מיידי; לעומת זאת בערבות בנקאית הסכום הנקוב ישועבד בפיקדון ע״פ שיקול-דעת הבנק עד למועד פקיעת-הערבות, ורק אם המוטב בערבות יבקש לחלטה, יצא הסכום מחשבון הלקוח. 
▪️תוקפו של שיק בנקאי מבחינה משפטית הוא ל-7 שנים, (מבחינה בנקאית זה עשוי להשתנות בין הבנקים); לעומת זאת תוקפה של ערבות בנקאית נקוב במסמך.
▪️בניגוד לערבות בנקאית, שיק בנקאי לא ניתן לחידוש.
▪️תהליך הטיפול במקרה של אובדן שיק בנקאי שונה מתהליך הטיפול במקרה של ערבות שאבדה/ נגנבה. בשני המקרים יש לדווח לסניף שהנפיק את ההתחייבות.
▪️ערבות בנקאית כרוכה בעלויות גבוהות יותר מאלו הקיימות בשיק בנקאי, ומחושבות לפי אחוז מסוים מסכומה, לעומת עמלת שיק בנקאי, אשר הינה אבסולוטית, ללא קשר לסכום הנקוב בשיק.
▪️חילוט של ערבות בנקאית (אוטונומית) מצריך הן את טופס הערבות המקורי והן מכתב דרישה לחילוט הערבות, חתום ע״י המוטב; פירעון שיק בנקאי מצריך היסב של המוטב בגב השיק והפקדה שלו בלבד. 
▪️ביטול עסקת שיק בנקאי ע״י הלקוח מצריך את הצגתו, לשם החזרה מיידית של הסכום לעו״ש; ביטול ערבות בנקאית ע״י הלקוח מצריך הוראה מפורשת לבנק חתומה ע״י המוטב, בנוסף להצגת מסמך הערבות המקורי, ולאחר הסרת השעבוד מהפיקדון יוחזר הסכום לבעל החשבון. 
 



בחזרה לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא הלוואות | מסגרות | מוצרי-אשראי​
בחזרה לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי
 

הצטרפו לקהילת הבנקאות היחידה בישראל

לוגו שאל בנקאי אפור_edited.png