הרשאה לחיוב לחשבון לעומת הוראת-קבע

לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא התנהלות שוטפת​
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

הרשאה
🔘 באמצעות הקמת הרשאה בחשבון, אנו מרשים לגורם כלשהו לחייב את החשבון שלנו.
🔘 אמנם נהוג שנחוייב אחת לחודש, אך אין לנו בעצם אפשרות לשלוט באופן מלא על הסכום בפועל, על המועד לחיוב, או על כמות החיובים, שכן קוד המוסד של אותו גורם מקושר עכשיו לחשבוננו. יש מקרים בהם ניתן לבחור בטופס היעודי את מועד-החיוב, מבין המועדים המוקצים לנו, כמו גם את תדירות החיוב (בד״כ חודשית או דו-חודשית). בטופס המוצג מטה זה קיים בטבלה ״פרטי הרשאה״.
🔘 יש באפשרותנו להגביל את תוקף ההרשאה ואת סכום ההרשאה לחיוב. נניח אם אנו יודעים שחיוב לחברת-החשמל לא אמור לעלות יותר מ-2000 ש״ח, אז נגביל את סכום ההרשאה ל-2500 ש״ח, למקרה שאולי נחרוג במעט, ונמנע מחיוב ההרשאה לחזור. אם אנו יודעים שאנו מתכננים לגור בדירה מסוימת למשך שנה בלבד, אז נגביל את תוקף ההרשאה ל-14 חודשים, למקרה שישארו ״זנבות״ או עיכובים במועד החיוב. זה לא סותר את העובדה שכדאי לנו לעקוב אחר הנושא, או לחילופין לעדכן את הסכומים ואת המועד לחיוב.
🔘 גם אם הגבלנו את הסכום של החיוב, זה לא ימנע מאותו גורם לחייב אותנו כמה וכמה פעמים עד לסכום שהגדרנו מראש בכל חיוב, כלומר ההגדרה של תקרת-הסכום היא פר חיוב, ולא פר זמן. אם נמשיך בדוגמא של חברת-החשמל, ניתן טכנית לחייב את חשבוננו כל יום.
🔘 ניקח בחשבון שיש גופים, אשר להם יותר מקוד-מוסד אחד; למשל בטופס לדוגמא בגלילה מטה, ניתן לראות שיש 4 קודי-מוסד שונים בהתאם לכל רשות.. מה שכן, כדאי לוודא שהמוסד המחייב ידע שאנו מעוניינים שיחייב אותנו, ולא מספיק שנמלא את הפרטים בקוד המוסד, או נקים במערכת הבנקאית, אלא כדאי לעקוב שאכן מחייבים אותנו. כבר קרו טעויות בעבר, ששייכו חיוב לפרטי לקוח אחר. 
🔘 בהמשך לטעויות שעשויות לקרות, או אף למקרה של עוקץ פוטנציאלי, במעמד הקמת ההרשאה בחשבון באמצעות אתר-הבנק, עלינו לוודא שקוד-המוסד שאנו מקלידים תואם את שם המוטב הקיים בטופס ההרשאה.
🔘 במקרה של ניוד החשבון שלנו לסניף אחר/ לבנק אחר, ניקח בחשבון שכדאי לנו לעדכן את אותו גוף בפרטי-החשבון החדשים, גם אם מובטח לנו שהכל עובר ״חלק״, שכן לפעמים מספר החשבון שלנו יכול לשמש אמצעי זיהוי שלנו בבירורים טלפוניים מול אותו מוסד. מעבר לזה, אנחנו נעדיף שתהיה תשדורת ישירה בין הגוף המחייב לבין הגוף המנהל את חשבוננו. כבר קרו לא מעט תקלות במעמד ניוד חשבון בין בנקים, כך שלא כל ההרשאות לחיוב עברו לבנק החדש, והלקוח ביטל את ההרשאה בבנק הקודם, כך שהחיוב שלו נפל בין הכסאות, במקרה הטוב, ואף נפגע דירוג האשראי שלו, במקרה הרע, מאחר שהמוסד המחייב לא גבה את הסכום.
🔘 במקרה שנחליט לסגור את ההרשאה בחשבון הבנק, זה עדיין לא אומר שהיא נסגרה במערכות של המוסד המחייב אותנו, ורצוי שלא נגרום להחזרת חיוב ההרשאה, כמו גם להתראה אודותינו באותו מוסד, שכן זה יכול להוביל לתרחישים בעיתיים, כמו גם פגיעה בדירוג האשראי. כנ״ל במקרה שנסיים את ההתקשרות שלנו מול אותו גוף, עלינו להקפיד לסגור את ההרשאה בחשבון הבנק.. **טעויות רבות שנעשות במקרים דומים נעות סביב מועדי-חיוב. למשל במקרה של מעבר דירה, ברב המקרים תאגידי-המים או הרשויות המקומיות מחייבות את הדיירים בדיליי, כך שחשוב יהיה להותיר זמן מספיק לשם החיוב הסופי וסגירת-הפינות מול אותה רשות, וכדאי לדאוג לבטל את ההרשאה בחשבון, לאחר וידוא שאכן לא נותרו התחייבויות כלפי אותו גורם.
🔘 הרשאה ניתן להקים גם לטובת הלוואה בבנק אחר. זה בעיקר ישרת מקרים בהם לקוחות צורכים הלוואה שמוענקת להם בתנאים מיוחדים, אך לא מעוניינים להעביר את הפעילות השוטפת שלהם, ואז ההרשאה שהם מקימים בחשבון העו״ש, מזכה ישירות את חשבון ההלוואה בבנק האחר, כך שחשבון העו״ש בבנק האחר לא פעיל ומאופס.
🔘 במקרה של העדר כיסוי, אשר נוצר בעקבות חיוב של הרשאה, באפשרותו של הסניף להחליט אם להחזירה עד 3 ימי-עסקים ממועד החיוב. החזרת החיוב לא נספרת במנין השיקים שהוחזרו מסיבת ״אין כיסוי מספיק״, כך שגם אם יוחזרו 10 חיובים, זה לא יהפוך את החשבון למוגבל.

הוראת-קבע
🔘 הוראת-קבע היא פעולת חיוב קבועה מחשבון בנק אחד לחשבון אחר, או לסוג חשבון אחר (תוכנית-חיסכון/ ני״ע..).
🔘 בניגוד להרשאה, במקרה של הוראת-קבע, יש לנו שליטה מלאה, מאחר שאנו אלו שמזרימים את הפרטים: סכום, מועד החיוב, אופן ההצמדה, תדירות ההעברה, פרטי-הזיכוי, תקופה ועוד, ובאותה מידה באפשרותנו לבטל את ההוראה, להקפיאה ולשנות בה פרטים אי-מתי שנרצה. 
🔘 במקרה של העדר כיסוי, הוראת-הקבע תנסה לרדת בחשבון במשך כמה ימים עד שתהיה עבורה יתרה מספקת עבור כל הסכום במועד החיוב. אם לאו, ההוראה לא תרד באותו החודש. ביטול ההעברה לאותו חודש לא יגרום להתראה בחשבון.
🔘 ברגע שבוצע זיכוי שמקורו בהוראת-קבע, הוא יחשב כהעברה לכל דבר.