חשבון רדום
 
חשבון ״רדום״ נקרא בעגה המקצועית חשבון פקדון ללא תנועה (פקל״ת).
ע״פ הוראת בנק ישראל, במקרה שאין תנועה יזומה בחשבון ע״י הלקוח במשך תקופה מסוימת בהתאם לאפיק בו קיימת היתרה, הסכום הקיים יושקע באופן אוטומטי באפיק השקעה שהוחלט ע״י נגיד בנק ישראל (יש לעקוב אחר אופן ההשקעה, מאחר שזה עשוי להשתנות מעת לעת). נכון להיום ההשקעה תהיה מסוג אג״ח (אגרת-חוב) של מדינת ישראל צמודה למדד. 

על-מנת להימנע מתרחיש שכזה, ישנם מספר דברים שכדאי לדאוג להם:
📌 לעקוב אחר הנעשה בחשבון, ולא ״להתעלם״ מהכסף (רצוי להצטייד בסיסמא לאתר הבנק). 
📌 לוודא את תקינות הכתובת ומס׳ טלפון זמין בחשבון; בטרם החשבון נרדם, דואג הבנק לשלוח הודעת המתריעה ללקוח אודות ההיתכנות של החשבון להירדם (ישנם מקרים בהם בנקאי יוצר קשר טלפוני). 
📌 אם תוכ״ח צפויה להשתחרר לעו״ש, יש לתת הוראה לגבי יעוד הכסף, העיקר שהסכום לא יופקד באופן אוטומטי לפיקדון. גם בשחרור היתרה מתקבלת הודעה באופן אוטומטי. 
📌 במקרה שסכום הופקד אוטומטית לנייר הממשלתי/ לפיקדון במט״ח, ניתן ליצור קשר עם הבנק ולשחרר היתרה בחזרה לעו״ש, בכפוף לתקנות הנלוות לפעולה (הפעולה עשויה להיות כרוכה בעמלה).
📌 במקרה של פיקדון רדום שלא עולה על סכום המינימום שבנק ישראל קבע (סביב 1500 ש״ח), לא תופקד היתרה לפיקדון (הסכום מתעדכן מדי שנה בהתאם להצמדה למדד ולשיקולו של בנק ישראל).
📌 במקרה שמדובר בחשבון שלא הייתה בו כלל פעילות, והוא נכנס למינוס (חריגה) עקב עמלות, רצוי לבדוק את הסיבה לכך שלא נוצר קשר עם הלקוח, או את הסיבה שהחשבון הגיע לסטטוס של פקל״ת, וללבן את הנושא עם הסניף, מאחר שכל מקרה לגופו. לכאן או לכאן, חשוב לוודא שיתרת החובה לא תשפיע על דירוג-האשראי, ולא תהיה פגיעה בפעילות בנקאית/ פיננסית אחרת, כמו במקרים של בקשת משכנתה וכד׳. 
📌 במקרה שלא נוצר קשר עם הלקוח, באפשרותו של הבנק להותיר יתרה לטובת ההוראות הקבועות של הלקוח (כדוגמת הרשאה לחיוב חשבון) למשך חצי השנה הקרובה, ולנהוג כך בהתאם בכל חצי שנה, כל עוד לא נוצר עימו קשר.
📌 קישור להוראת בנק ישראל: https://www.boi.org.il/.../DraftsFromTh.../DocLib/111438.pdf


בחזרה לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא פעולות מנהליות
בחזרה לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי​