כיצד נמנף את עליית הריבית לטובתנו
(וגם קצת על השפעת המדד בהלוואות לא לדיור).

לרכישת המדריך לטפל במינוס
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא אשראי
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי


במצב בו עולה הריבית במשק, חלק מלקוחות הבנקים נהנים מאלטרנטיבה נוספת של עליית הריבית במוצרי-החיסכון. מצד שני רבים הם בעלי-חוב לבנקים, כאשר החובות באים לידי ביטוי במוצרי-האשראי העיקריים — הלוואות ומסגרות. 
מאחר שבמקרים רבים ההשפעה על ההתנהלות השוטפת עשויה להעיק עלינו, עד כדי תעדוף של הצרכים החיוניים שלנו, ננסה לבחון כיצד באפשרותנו לנצל את עליית הריבית במטרה להפחית את רמת-הזעזוע בניהול השוטף של החשבון.

🔘 אם יש לכם הלוואות 
📌 תבדקו בפירוט ההלוואות מה צפוי להיות גובה ההחזר במועד התשלום הבא, כך שתוכלו להיערך לקראתו, בין אם מבחינת גובה ההכנסה, שהיא אכן מספיקה, ובין אם מבחינת הפחתת ההוצאות הקבועות האחרות, כמו גם לנסות ולדחות הוצאות לא דחופות. למשל אם תכננתם לארח הרבה אורחים בחג הקרוב, אז או שתטילו משימות בישול ובכך תקלו על עצמכם בנטל, או תבדקו אפשרות להתארח אצל אחרים. 
📌 בלונג ראן כדאי לחשוב על אסטרטגיה להפחתת ההחזר החודשי של ההלוואה; זה יכול לבוא לידי ביטוי בהחלפת ההלוואה שהתייקרה בהלוואה זולה יותר. דרך אחת היא להתמקח עם הבנק המלווה על הריבית (המרווח), לאחר שביצעתם סקר-שוק של המרווחים. דרך אחרת היא לבדוק אם יש הסכמים מיוחדים המתקיימים בין הארגון אליו אתם משוייכים לבין הבנק המלווה (או בנק מתחרה)..
📌 להיערך לעלייה נוספת של הריבית במהלך תקופת-ההלוואה, כך שתהיה התכווננות לבנות אסטרטגיה שתתאים לא רק לעליה הנוכחית, אלא גם לבאות אחריה (ממש לעשות חישוב של ההחזר החודשי הצפוי, ועד כמה באפשרותכם לעמוד בו).

🔘 אם יש לכם מסגרת עו״ש 
📌 תחילה תבדקו אם המרווחים השתנו לטובתכם (כלומר — האם הבנק דאג להקטין את המרווח לאור עלייתה של הריבית?); למי מכם ששם לב, בעבר כאשר הריבית במשק ירדה, אז הבנקים דאגו לקזז את ההפסד הפוטנציאלי שלהם באמצעות העלאת המרווחים במסגרות העו״ש, ולכן אני ממליצה בחום לעקוב אחר הדיוור המגיע אליכם (דואר/ אי-מייל/ אתר/ מיסרון), או לחילופין לבדוק מול הבנק אם המרווחים עודכנו במערכת (שימו לב שבנק ישראל נוהג ברב המקרים לעדכן אודות השינוי בריבית ביום שני בשבוע, והעדכון בא לידי ביטוי ביום חמישי בשבוע). 
📌 אמנם אני דאגתי ״לפמפם״ במיזם #לצאת_מהמינוס בקהילת שאל בנקאי לנסות ולהפחית את המסגרת, עד כדי ביטול שלה, אבלללללל יש לפחות שתי אפשרויות להוזיל את הריביות במקרה שהבנק שלכם לא ישנה את המרווחים לטובתכם: או להמיר את המסגרת בהלוואה בריבית זולה יותר (ואז לבטל/ להקטין את המסגרת לסכום נמוך עד כמה שניתן, כך שלא תנצלו את המסגרת בריביות אסטרונומיות), או לצערי, לבקש להגדיל את סכום המסגרת; למה? כי בד״כ הריבית במסגרת העו״ש מדורגת, כך שככל שמדרגות הסכומים עולות, כך המרווחים עולים, ואם תגדילו את הסכום במסגרת, אז אחוז הגביה במדרגה הראשונה (על הסכום הגבוה יותר לאחר ההגדלה) יהיה נמוך יותר, לעומת האחוז שייגבה על המדרגה הגבוהה יותר במסגרת. 

🔘 אם יש לכם כרטיס אשראי 
📌 כמעט כל כרטיס אשראי פתוח למסגרת קרדיט. למי שיש הגדרת קרדיט, באפשרותו לבצע עסקות קרדיט ולקיחת אשראי מהיר (כמו גם פריסת תשלומים, או חיוב בסכום קבוע ועוד כל מיני מוצרים תחת המסגרת הזו).. לניצול המסגרת הזו יש מחיר המשתנה בין סוגי-הכרטיסים וסוגי-הלקוחות בהתאם לאופן הפריסה וסוג העסקה.. ממליצה בחום לעקוב אחר העדכונים של חברות-כרטיסי-האשראי, ולוודא אם המרווחים מתוכננים להשתנות בעקבות עליית-הריבית. אם הם יוקטנו, מה טוב. אם לאו, אז תחזרו לקרוא את הסעיפים הקודמים, ותראו מה מהם עשוי להתאים לאסטרטגיה להקטנת התשלומים בניצול מסגרת הקרדיט. לכאן או לכאן, תשתדלו לא לבצע עסקות המנצלות את מסגרת הקרדיט שלכם (לפחות לא כאלו בפריסה לתשלומים). 
📌 זה הזמן לעשות השוואה בין הריביות המוצעות בכרטיסי-האשראי השונים; יש מקרים בהם מחזיקים יותר מכרטיס-אשראי אחד, וחושבים שדווקא החינמי הוא הזול, ומסתבר בפועל שהכרטיס היקר יותר, הוא בעצם הזול יותר. זכרו — הרווחיות של חברות הכרטיסים בולטת יותר בריביות שהיא גובה על ניצול מסגרת הקרדיט, לעומת דמי-התפעול שאתם מצליחים לא לשלם לאחר מיקוח. 

🔘 אם יש לכם פיקדון/ חיסכון ארוך טווח (לא המלצה ו/ או יעוץ)
📌 כדאי לבדוק מתי התחנה הבאה של הפיקדון/ החיסכון, וכמובן לוודא מה מידת ההשפעה של עליית הריבית עליו.. לשים לב שלא יוגדל המרווח, כי אז לא תהנו מעליית הריבית במלואה (בפיקדונות החישוב של הריבית נעשה כך: פריים פחות מרווח, ואנו מעוניינים שהמרווח יהיה קטן ככל שיותר).
📌 לעשות סקר לתוכניות חליפיות, כך שתחנות-היציאה שלהן תהיינה לטובתכם, הן לאחר עליית הריבית האחרונה, וכמובן לקראת העליות הצפויות בהמשך..
📌 תחשבו טוב טוב לפני שאתם סוגרים סכום לתקופה ארוכה ללא תחנות.. אם תקבעו את הריבית לתקופה ארוכה, ובהמשך הריבית במשק תעלה, רב הסיכויים שלא תהנו מעליית-הריבית, וחבל. לחילופין, תראו אם מציעים לכם מלכתחילה ״פיצוי״ באמצעות ריבית גבוהה יותר לתקופה הממושכת.


🔘 אם אתם חושבים על השקעות אלטרנטיביות בסגנון הלוואות חברתיות/ עסקיות  
📌 שימו לב לקרוא את מה שהובטח/ הובהר לכם בחוזה בטרם תשקיעו — האם עליית הריבית במשק מעלה לכם באופן אוטומטי את הרווח?
📌 רב הסיכויים שאותן פלטפורמות תגדלנה את אחוז-ריבית למי שילוו מהן. האם זו תהיה שעת-כושר בשבילן להיות המרוויחות היחידות כמתווכות בין הצדדים, או שמא גם לכם, כמלווים, תהיה אפשרות לטעום מן העוגה?


🔘 אם אתם מתכננים לקחת הלוואה צמודת-מדד
📌 יש גופים חוץ-בנקאיים שמציעים הלוואות, בין אם לרכישת-רכב, בין אם לכל מטרה ועוד..
📌 הלוואה צמודת-מדד יכולה להינתן או בהצמדה בלבד, או בתוספת ריבית קבועה, או בתוספת ריבית משתנה..
📌 למי שההלוואה שלו ״רק״ מוצמדת למדד (כמו גם בתוספת ריבית קבועה), זה אומר שבעליית המדד זה הדבר היחיד שמשפיע על ההחזרים החודשיים.
📌 למי שיש הלוואה צמודה למדד בתוספת ריבית משתנה, ״יהנה״ מתשלום נוסף בשל עליית המדד ועליית הריבית במשק, כך שיאלץ לשלם קצת יותר מהאחרים על ההלוואה הקיימת. התקופה של שנת 2022-23 היא המחשה מעולה למצב זה. 
📌 למי ששוקל לקחת הלוואה בעתיד, כדאי לבדוק אם היא צמודה למדד, למען לא יאלץ להתלבט אם לשלם הפרשי-היוון או להמשיך ולשלם את ההצמדה..

לסיכום

המשק נתון לכל מיני שינויים, וגם אם הם לא תמיד ידועים, קרואים ורצויים, עדיין יש באמתחתנו כלים בנקאיים לנצל אותם.