מנשר התשפ״א-התש״צ

מאת: רעות נגר קסלברנר. פורסם בתאריך 18.09.20

בד״כ בתחילת כל שנה אני נוהגת לשתף באפשרויות לנצל כל מיני מוצרים ושירותים בנקאיים המוצעים בחינם או בהטבה משמעותית, כך שההתנהלות האסטרטגית הופכת לקלה יותר.. 

הבנקים נהגו להציע באופן חגיגי כל מיני הצעות מפתות ללקוחות (בעיקר חדשים), או למקבלי משכורת ועוד..

השנה ההסתכלות של הבנקים קצת שונה, וגם אם יש הצעות אלו ואחרות, הן כבר לא זהות לאלו אשתקד, ולא רק לשם שמירה על רווחיות הבנקים, אלא בעיקר לשם שמירה על יציבותם. השנה יש פחות תנועה בנקאית יזומה בכל המוכר והידוע בעיקר בנושאי-האשראי; השנה מצבת העובדים מצומצמת, בין בשל בידוד, בין בשל חל״ת; השנה הבנקים שמים את הדגש על הסטת הפעילות לדיגיטל, ובכך בעצם מקדימים כל מיני תכניות שיועדו לשנים הבאות (ניתן לחוש זאת בצמצום כמות הסניפים או בכמות הפעילות בבנקים, או בכך ש״מכריחים״ אותנו לקבוע פגישה בטרם הגעתנו לסניף).

השנה בעל כורחנו, חלק נכבד מהלקוחות נאלץ למצוא את עצמו בהיערכות ״אינסטנט״ — כזו שטרפה את כל הקלפים, כזו שגרמה ״לגרד״ כספים מחשבונות אחרים עד כדי ״גלגול כספים״, לגייס כספים מהלוואות חוץ-בנקאיות, ממשפחה, מחברים, משבירת-חסכונות ואפילו שבירת השקעות פנסיוניות, ולצערי, גם מגורמים אשר במצב רגיל לא היו נוהגים לפנות אליהם, וכל זאת בשם היאוש והרצון העז לשרוד, ולא בשם האסטרטגיה.. כל זאת רק כדי שהמדינה או הבנקים לא יפעילו הליכים לא נעימים נגד אותם לקוחות המשתמשים בגלגל-ההצלה האחרון שלהם.

יש גם את אלו ה״יושבים על הגדר״ — לא בטוחים מה לעשות עם כספם, או אם להנזיל את נכסיהם; מתחבטים בינם לבין עצמם האם למכור, האם לקנות, האם לדחות את העסקה או לבטלה לגמרי, היכן להשקיע, האם לסכן את הכסף, האם לפעול באופן ספקולטיבי, האם להשקיע בשווקים זרים, האם הפעילות המדינית תפתח יותר אפשרויות בעתיד..?

כל זאת מביא אותנו לחשיבה מחודשת באופן ההתנהלות הבנקאית שלנו; עלינו לבדוק שני סוגי-אסטרטגיה (לפחות) — זו הרלוונטית לתקופת משבר הקורונה (תקופה הנפרסת על פני השנתיים הקרובות), וזו שמסתכלת על העשור הקרוב לאחר ימי-המשבר (וסביר להניח שעד אז יימצא חיסון, והמשקים המקומי והגלובלי כבר יספיקו להתייצב).

למשל אם פעם הלוואה נחשבה ל״קרש הצלה״ וודאי, שכן זה היה גם אינטרס של הבנק להעניק אותה, וגם אינטרס של לקוחות רבים לקבל, או אם פעם הבנקים היו יצירתיים דיים כדי לבנות פיקדון יחודי (סטרקצ׳ר) עבור קבוצת לקוחות מסוימת, כיום חוסר-הוודאות משתלט על כולם, כן — גם על הבנקים, ולכן כל הצעה שהייתה מובנת מאליה עד לפברואר 2020, כבר מנותחת מכל הצדדים במערכת הבנקאית, בטרם תצא אל הפועל, ועדיין החשש יקנן גם לאחר יציאתה אל אוויר העולם; למשל יש הבדל בין הסתכלות על עסקת הלוואה מגובה בבטחונות מלאים, לעומת הסתכלות על הלוואה, אשר נשענת על הכנסות לא וודאיות בענפים קורסים, וזאת נוכל לראות לא רק במרווחים הגבוהים בריביות, אלא אף בהתנהלות של הבנק מולנו, בהבעת החשש ולפעמים גם ביחס ״לא מזמין״.

אז מה בעצם עלינו לעשות? כיצד ננהג מבלי לסכן את משק-הבית שלנו, את הפרנסה שלנו, את היציבות שלנו, הרבה מעבר למה שהיא כבר ניזוקה? כיצד נייצר משהו חדש?

ראשית יש להבין שלכל אחד מתאימה התנהלות שונה, ועדיין מה שכן משותף לכולנו זה החובה לבחון את המצב, לנתח אותו, להגדיר אותו ולפעול בהתאם (גם להחליט לחדול זה בסדר, כל עוד זה בא לידי ביטוי בכך שלא התעלמנו)..

בשלב הראשוני נכין לעצמנו ״דוחות כספיים״; נבנה לעצמנו את מערך הנתונים בדרך הנוחה לנו, ועדיין — לא נתעלם מאף נתון — זניח כמהותי; זה אומר שבנוסף לבחינת ההכנסות וההוצאות הצפויות, יש לציין לעצמנו גם את אפשרויות הנזילות למשך השנתיים הקרובות (זאת בהתחשב בהערכה שהמשבר לא צפוי להיפתר לפחות עד סוף 2021, או במילים אחרות לא נשליך את יהבנו על חסדי-המדינה), וזה באופן עקיף או ישיר ישפיע על הכלכלה הפרטית שלנו; זה יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות צפי נזילות של קרן-השתלמות, אגרת-חוב, אופציות למימוש במקום העבודה ועוד. אין זה אומר שצריך לפרוע/ למשוך, אך זה כן מציג עבורנו תמונת-מצב.

בדומה לנזילות, יש למפות גם את החובות שיש להחזיר לכל גורם באשר הוא, בין אם מדובר בהלוואות למוסד פיננסי, בין אם מדובר בהחזר חוב לבני-משפחה, לחברים או אף למקום העבודה (בעיקר חובות שאמורים להיות מוחזרים בבת-אחת, או בעגה המקצועית ״הלוואת-בלון״).

המטרה של הצבת הנתונים על הכתוב היא הצגתם שחור על גבי לבן, וסיוע שלנו לעצמנו לקיים ״סיעור מוחות״, להפיק רעיונות תוך כדי תנועה, במטרה לנקוט צעדים בהתאם בשנה החדשה, או בכלל להפנים שיש לפעול. 

בשלב השני לאחר שיצרנו תמונת מצב אמיתית, מבלי להשמיט אף פרט (לרבות הנתונים שאנחנו פחות אוהבים), נחלק אותם באופן הבא:

אלו המצריכים טיפול דחוף ביותר, אלו המאפשרים טיפול קל ביותר ואלו הניתנים לטיפול מהיר ביותר. 

יכול מאוד להיות שיהיו נתונים שכרגע לא נצליח לטפל בהם, אך עדיין לאחר שנמפה אותם, יהיה לנו קל יותר לבנות את האסטרטגיות..

בשלב השלישי פשוט נבין מה דרכי-הטיפול שלנו, וכאן נכנסת החלוקה של האסטרטגיות: האסטרטגיה לשנתיים הקרובות תחת המציאות של משבר הקורונה, והאסטרטגיה המתפרסת על פני עשור (אפשר גם אסטרטגיות מקבילות בהתאם לצורך, למשל כאלו המשלבות בין העסק לבין משק-הבית, או בין לימודים לבין היעוד בקריירה/ בעסק ועוד).

בנוסף לזה שלאסטרטגיה יש תפקיד להתוות לנו את הדרך, וחשוב לבנות אותה באופן ריאלי, כך שנצליח לעמוד בה עם כמה שפחות לחץ נפשי, יש לה גם השפעה רבה על תמהיל הפעילות וההתנהלות הבנקאית שלנו.

אסטרטגיה יכולה להיבנות בכל מיני דרכים בהתאם לנושא שמצריך טיפול. דוגמאות:

  • מיחזור משכנתא ובניית תמהיל שונה לשם הקטנת החזרים חודשיים.

  • בחינת רמת-סיכון בתיק ההשקעות.

  • רילוקיישן (מעבר לעיר/ למדינה אחרת).

  • שינוי תפקיד במקום-העבודה/ הסבת-מקצוע.

  • דחיית החלטות, כמו למשל שדרוג הרכב.

  • בחירת תחום/ סוג לימודים בהתאם לשינויים הצפויים במשק בשנים הבאות (למשל לחשוב שוב על המקצועות שמתייתרים בין בעקבות המשבר, בין בעקבות שוק רווי בתחום ובין בשל חדשנות בענפים שונים).

 

בשלב הרביעי נחלק בטבלה לשני חלקים את הנושאים שמצריכים טיפול — כאלה שמצאנו/ שבנינו להם פתרון (גם אם חלקי), וכאלה שלא מצאנו להם פתרון כלל.

גם אם לא מצאנו פתרון ממשי, עדיין התהליך מקדם אותנו במטרה להציף את המצב שנוצר, ואולי בהמשך יבזיק לנו רעיון בעקבות משהו שניתקל בו (לעולם אין לדעת).

לסיכום — מה אנחנו בעצם עושים השנה? כיצד כל מה שתיארתי עשוי לקדם אותנו?

  1. הדבר הראשון שעשוי לקרות זה סוג של תחושת שליטה; הפעם ההגה בידיים שלנו, ואנו מחליטים באמצעות מצבת הנתונים שיצרנו מה היעד הבא שלנו.

  2. הדבר השני זה לקיחת אחריות, תוך הבנה שלא לעולם חוסן, וכמו שהבנקים ושאר הגופים המוסדיים מנסים לשמור על יציבותם, כך גם אנחנו נלמד לעשות זאת.

  3. דבר שלישי ולא פחות חשוב זה הפנמת הנתונים, אשר תסייע לנו לבחון את הטקטיקה לפיה עבדנו עד כה; לשמר את הטובה ולייצר גם חדשה אשר תחליף/ תשפר את זו שפחות סייעה לנו, או פחות רלוונטית לנו להמשך.

באיחולי שנה טובה, אופק, יציבות, נורמליזציה וכלכלה בריאה, רעות. 

לקריאת המאמר הדרך לחסוך עד עשרות אלפי-שקלים בבנק.

לקריאת המאמר מה הבנקים לא מגלים לנו בצירוף בעלים לחשבון?

לקריאת המאמר כיצד נפחית את התלות שלנו בבנקים?

לקריאת המאמר איזה בנק הכי טוב?

לקריאת המאמר אלימות בנקאית.

לקריאת המאמר 50 גוונים של ציות.

לעצמאות בנקאית הצטרפו לקהילה

לוגו שאל בנקאי אפור_edited.png