יפוי-כח
סוגים של יפוי-כוח
 
לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא פעולות מנהליות
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

תחשבו על התרחיש הבא — פלוני מתקשה לסחוב את שקיות-המזון הכבדות מהסופר עד הבית, ומסתייע באדם אחר בנשיאתן; האם עצם הסיוע של האדם האחר בנשיאת השקיות, הופך אותן לשלו? וודאי שלא... 
המשותף לכל סוגי יפוי-הכח הוא שכל מיופה-כח באשר הוא רשאי לנהל חשבון/ לבצע פעולה אך ורק לטובתו של בעל-החשבון.
במקרה בו בעל החשבון נפטר, הסניף יגרע את מיופה-הכח מהחשבון בו במקום. 

👥 רגיל — המוכר והשכיח ביותר; כל לקוח שמעוניין להוסיף לחשבונו כל אדם בגיר וכשיר מבחינה משפטית, כך שיוכל לבצע עבורו בלבד פעולות, וגם בהן יש מגבלות מסוימות.
👥 חד-פעמי — זהו יפוי-כח לפעולה חד-פעמית; לדוגמא קבלת פנקסי-שיקים עבור בעל-החשבון; בעל החשבון יכתוב באופן מפורט את פרטי החשבון, פרטיו האישיים, פרטי מיופה-הכח, מהות הפעולה ויחתום על הוראתו. 
👥 בתאגיד — מורשה-חתימה הוא בעל יפוי-הכח לפעול בחשבון; זה יכול להיות אחד מבעלי המניות בחברה, או אחד מבעלי התפקידים הרלוונטיים בתאגיד, והגדרתו תהיה בהתאם למה שהוכתב והוצג בפרוטוקול החברה. 
👥 כללי/ נוטריוני — יפוי-כח אשר אותו הבנק נדרש לבדוק במסגרת המחלקה ליעוץ משפטי, במקרה שמיופה-הכח מעוניין לבצע פעולה בשם בעל החשבון, ומבלי שהוא מוגדר כמיופה-כח בחשבון.
👥 אפוטרופוס ממונה ע״פ צו — יפוי-כח מסוג זה קיים עבור מי שמונה לנהל את ענייניו של בעל החשבון אשר מוגדר כחסוי; ברגע שפלוני הוגדר כחסוי, אין לו אפשרות לבצע שום פעולה בבנק (למעט מקרים המעוגנים בצו), ואז מי שמונה ע״י האפוטרופוס הכללי, לאחר שהציג את הצו, יוכנס לחשבון כדי לפעול לטובתו של הלקוח החסוי בלבד. בתחילה יפוי-הכח יהיה זמני (עד שנה בד״כ), ולאחר מכן אם יוגדר כקבוע, עליו יהיה לדאוג שהמערכת לא ״תזרוק אותו״ מהחשבון, ולהגדיר את הקבוע בטרם פקיעת יפוי-הכח הזמני. 
👥 מתמשך — בשנים האחרונות יפוי-כח מסוג זה תופס תאוצה ומעלה מודעות; י״כ מסוג זה מצריך אישור ספציפי של הסניף, מאחר שהוא גם משליך על מה שעשוי לקרות בעתיד, וכאן הבנק לא יכול מראש או באופן אוטומטי לאשר את מה שמיופה-הכח מעוניין לבצע בחשבון.
👥 אפוטרופוס טבעי (אחד ההורים/ שניהם/ מינוי משפטי) — מותאם לקטינים. כאשר מעוניינים לפתוח חשבון עבור קטין, ברירת-המחדל היא שאפוטרופוס טבעי ישמש כמיופה-כח בחשבון. גם אם ההורים חוסכים כספים עבור הקטין, לא יוכלו למשוך אותם, זולת בעל-החשבון, אלא אם יציגו מסמך המעיד שמדובר בהוצאה לטובת הקטין, בעל החשבון. לא ניתן לנהל חשבון קטין כמשותף, ובמקרה של שני אחים, ינהלו ההורים חשבונות נפרדים עבור כל קטין.
👥 נותן מתנה — במקרה בו בעל החשבון קטין, והסבא/ הסבתא מפרישים עבורו כספים לחיסכון, אז באפשרותם להיות בחשבון רק לשם הפרשת הכסף/ קבלת המידע אודות היתרות שנצברו בחיסכון.


תפקידו של מיופה-כח בחשבון 
למיופה-כח יש תפקיד חשוב מאוד בחשבון, ויש לומר לא מתגמל, והסיבה לכך היא שחוץ מהזכות שלו לצאת מהחשבון בכל עת שיבקש, ולסיים את תפקידו כמיופה-כח, כל פעולה שיבקש לבצע בחשבון, או כל מידע שיבקש לדעת הם אך ורק לשם טובת ניהול החשבון עבור בעליו.
🖇 מיופה-כח יצורף לחשבון אך ורק בחתימת כל בעלי-החשבון; מצד שני מספיקה הוראה של בעל-חשבון אחד כדי לגרוע את מיופה-הכח, ללא הסכמתו של בעל-החשבון האחר.
🖇 במקרה של עיקול שיוטל על מיופה-הכח, העיקול לא יוזרם בחשבון בו הוא מוגדר כמיופה-כח.
🖇 במקרה של עיקול המוטל על בעל-החשבון, מיופה-הכח לא ניזוק מההתראה, ועליו לא יוטל כלל העיקול.
🖇 במקרה של פטירת בעל חשבון יחיד, ייגרע מיופה-הכח מהחשבון ביוזמת הבנק; במקרה של פטירת בעלים בחשבון משותף, במקרה שהנוהל בבנק מאפשר זאת, יכולים לשקול ולבחור הבעלים הנותרים לא לגרוע את מיופה-הכח בחשבון.
🖇 מיופה-כח יוגדר או למידע בלבד, או לפעולות בהתאם להוראת בעלי-החשבון. 
🖇 למיופה-כח תהיה גישה וסיסמאות לערוצים הישירים ע״פ תעודת-זהותו בלבד, ולשיקול דעתו של בעל-החשבון אם לאפשר גם ביצוע פעולות נוספות, כמו העברות לצד ג׳; זה עדיין לא מאפשר למיופה-הכח לפעול בחשבון לטובתו. מאחורי-הקלעים הבנק ישים לב אם החשבון מתנהל עבור מיופה-הכח ולא עבור בעל-החשבון, ויפעל בהתאם.
🖇 מיופה-כח לא רשאי לחתום על אשראי, כמו למשל הלוואה, מסגרת, ערבות בנקאית וכיו״ב; מצד שני בעל החשבון יכול לבקש להזמין כרטיס אשראי ע״ש מיופה-הכח ולשימושו.
🖇 מיופה-כח לא רשאי להקים הרשאה/ הוראת-קבע, מאחר שבנק לא יכול לדעת מה מהותה של ההרשאה, כמו למשל שיש הרשאות, אשר מהותן זה החזר הלוואה, או הפרשה לפנסיה וכו׳.. מה גם שהרשאה והוק׳ הן סוגים של העברות לצד ג׳, והללו חייבות להיות מוגדרות וחתומות ע״י בעל-החשבון בלבד. 
🖇 מיופה-כח לא יכול לבצע פעולה אשר כרוכה בסיכון או שנמשכת זמן ארוך, כמו למשל פתיחה של תכנית-חיסכון והפקדה אליה.
🖇 להבדיל ממיופה-כח, למורשה חתימה בתאגיד מאפיינים שונים. ניתן לקרוא על כך בטיפ בנקאי נפרד ״מורשה חתימה בתאגיד״.
🖇 קיימים סוגים נוספים של מיופה-כח בחשבון, לדוגמא: אפוטרופוס טבעי ואפוטרופוס ממונה על חסוי. כמו-כן אין קשר בין יפוי-כח בחשבון לבין יפוי-כח מתמשך, אשר נעשה בהליך משפטי.


צירוף הילדים לחשבון ההורים — האם כבעלים או כמיופי-כוח בחשבון?
בואו נדבר על המהות ועל ההשלכות הבנקאיות של כל אחת מהאפשרויות, הן מהצד של ההורים, הן מהצד של הילדים, וכמובן מהצד של הנוגעים בעניין בעקיפין — שאר בני-המשפחה, שלא נמצאים בחשבון (תתפלאו כמה השפעה יש להם בנושא).
 
הגדרות ״יבשות״
בעל-חשבון — בעל הזכויות הגלומות בחשבון ובעל האחריות על ההתחייבויות הנוצרות בחשבון.
מיופה-כוח — מי שקיבל את הסמכות ע״י בעל-החשבון, לבצע פעולות/ לבדוק מידע בחשבון לטובתו של בעל-החשבון בלבד.
 
הקדמה
לפני שנצלול יחדיו לנושא הפעילות בחשבון ההורים, נגדיר צורך ונבחן מענה פרקטי לצורך.
קורה לא אחת שלקוחות מבוגרים מגיעים לבנק ואומרים שהם מעוניינים לצרף את ילדיהם לחשבון כדי לסייע להם בניהול החשבון, או אולי כדי לחסוך מהם טרטור כלשהו במימוש כספי-הירושה לאחר ה-120 של ההורים.
לשני הצרכים הללו יש מענות מאוד פשוטים:
📌 לשם סיוע בניהול החשבון קיימת אפשרות לצרף לחשבון מיופה-כוח.
📌 לשם מימוש כספי-ירושה בעתיד קיימת אפשרות לערוך צוואה.
המלצתי החמה היא בטרם אתם מגיעים לבנק, תגדירו צורך מדוייק, תכינו מראש שאלות סביב אותו צורך שהגדרתם, ואף תעלו אותן בשיחת הכנה טלפונית, בעיקר כדי ללמוד את הנושא ולהימנע מטרטור.
ברגע שתבצעו תיאום-ציפיות בנושא, כך תהיו בטוחים יותר בהחלטתכם. 
אם במסגרת הפגישה עם הבנק תוצע לכם האפשרות לצרף את קרוב-המשפחה כשותף בחשבון, ולא כמיופה-כוח, תתעמקו ותבקשו להבין מה הסיבה להצעה הזו, וכיצד זה אמור לשרת (רק) אתכם באופן מותאם לצורך שלכם. 

ולענייננו — מה כבר יקרה אם נצרף שותף לחשבון, ולא מיופה-כוח?
נסו לדמיין את המצב הנפוץ הבא — זוג לקוחות בשנות ה- 80 לחייהם מעוניין לצרף את אחד הילדים כשותף בחשבון, כדי שיסייע להם בניהולו.
בחשבון יש סכום לא מבוטל בהשקעות ובפיקדון, כמו גם הכנסות שוטפות שמקורן בגמלה ובפנסיה.
נבהיר שעם כניסתו של הבן לחשבון בסטטוס בעל-החשבון, הוא הופך להיות בעל הזכויות והחובות כאחד (כברירת-מחדל, מבלי להתחשב בשיקולי-דעת).
נעלה תרחישים פוטנציאליים מבוססי-מציאות:
תרחיש 1 — הבן נכנס להליכי-גירושין, ונחשף לתביעת סכום לא מבוטל ע״י אשתו, וההורים היו נתונים לשיקול-דעת ולרחמיו של ביהמ״ש, אשר מצא לנכון (למזלם) לא לממש את הכספים שעמלו עבורם.
תרחיש 2 — מתקיים סכסוך בין האח שהוכנס לחשבון כשותף, לבין האחים האחרים, בשל חשש ל״נגיסה״ בכספי-הירושה העתידיים שלהם.
תרחיש 3 — הבן נפטר מדום-לב; בצוואתו ציין את אשתו והבן; ההורים נאלצו לבקש מכלתם כתב-ויתור משפטי, המבהיר שלא תהיה טענה לכספם. נזכור — הם משתמשים בכסף למחייתם.
תרחיש 4 — הבן צריך להנפיק ערבות-מכרז בסכום גבוה מהבנק, אלא שהוא נמצא עם הוריו המבוגרים באותה קבוצת-סיכון, מה שעיכב לו את התהליך, ואף סיכן לו את הזכייה במכרז (בשל תהליכי עבודה בהגשת בקשה). גיל מבוגר נחשב לנקודת-סיכון בבחינת בקשת-אשראי, כדי לא ״לדחוף אשראי״ לא מתאים לצורכי-הלקוחות. עצם ההשתייכות של הבן לקבוצת-הסיכון של הוריו, ״הקפיצה״ את הבקשה לבחינה מעמיקה יותר.
תרחיש 5 — לבן יש סממן אמריקאי. ברגע שהוא בסטטוס בעל-חשבון, קיים סיכוי רב שיצטרך להגיש לרשויות-המס בארה״ב את תדפיסי הבנק, גם של החשבון אליו הצטרף כשותף.
 
על-פניו נבוא ונאמר שקיים סעיף היוותרות-בחיים (״סעיף אריכות-ימים״), שלכאורה פותר חלק מהתרחישים שמניתי, אלא שהסעיף לא ״סוגר את כל הפינות״, הן בפן הבנקאי והן בפן המשפטי, מאחר שתפקידו לאפשר המשך פעילות שוטפת ״רגילה״, במקרה שאחד הבעלים נפטר מן העולם הזה, אך לא פעולות חריגות, כמו למשל משיכת סכומים גבוהים, או סגירת-החשבון וכד׳.
 
מה שמשותף לחמשת התרחישים זה שלא תמיד ניתן לצפות את ההשפעה בהמשך הדרך של צירוף בעלים לחשבון, ורק בדיעבד נתגלה שהדבר שנכון היה לעשות מלכתחילה זה לצרף את הבן כמיופה-כוח ולא כבעלים.
הבנק לא אמור להתערב, זה נכון, ובטח שלא להביע את דעתו, אבל כן אמור לשקף ברמה המקצועית את המהות והמשמעות של צירוף בעלים לחשבון, ובפרט כשידוע מה המטרה של הלקוח, וזה נטו סיוע בניהול החשבון.
תפקידו של הבנק זה לערוך ליבון-צרכים ותיאום ציפיות עם הלקוחות, כמו גם להציג בפניהם את החלופות, כך שידעו שכל החלטה שלהם נעשית במודע, כשהם מצוידים בכל המידע הרלוונטי.

אז מה בעצם מאפשר יפוי-כוח, וכיצד הוא אמור לשרת את בעל-החשבון?
יפוי-כוח בבנק אמור לגשר בין הצורך לסייע לבעל-החשבון להתנהל, לבין ההגנה על זכויותיו, כמו גם על זכויותיו של מיופה-הכוח, אשר נזכור שהוא סה״כ עושה טובה לבעל-החשבון.

נענה על השאלות הבאות:
👥 ש׳: האם כל אחד יכול לשמש כמיופה-כוח?
ת׳: לא. יש מקרים שלא מאפשרים להצטרף לחשבון כמיופי-כוח, כמו למשל במקרה של לקוח מוגבל.
👥 ש׳: האם ניתן להפסיק את יפוי-הכוח מתי שרוצים?
ת׳: כן. גם בעל-החשבון יכול להחליט להפסיק את מינוי יפוי-הכוח בכל עת שיצרה, וגם מיופה-הכוח יכול להפסיק לשמש ככזה, מתי שרק ירצה. כדאי שהצד הבוחר לעשות זאת יעדכן את הצד השני, ולא שזה יוודע רק ע״י הבנק.
👥 ש׳: מה קורה עם יפוי-הכוח, אם בעל-החשבון נפטר?
ת׳: במקרה של חשבון משותף, באפשרותו של הנותר בחיים להותיר את מיופה-הכוח בחשבון, ובמקרה של בעלים יחיד בחשבון, מיופה-הכוח ייגרע מהחשבון.
👥 ש׳: האם מיופה-הכוח יכול לבצע את כל הפעולות בחשבון?
ת׳: לא. מיופה-הכוח יכול לבצע פעולות בשם בעל-החשבון ולטובתו, אך לא פעולות שיוצרות התחייבויות; למשל מיופה-הכוח לא רשאי לקבל הלוואה, ולא רשאי לחתום על בקשות-אשראי.
מה שכן, בעל-החשבון יכול לאפשר בחתימתו החזקת כרטיס על-שמו של מיופה-הכוח, ובלבד שהשימוש בו נעשה לטובת בעל-החשבון;
כמו-כן לא רשאי מיופה-הכוח לחתום על פעולות מנהליות, כדוגמת עדכון כתובת-החשבון או תחומי-פעילות בחשבון.
לגבי העברות לצד ג׳ (כולל אל חשבונו שלו), כברירת-מחדל לא רשאי מיופה-הכוח לבצע, אלא אם בעל-החשבון הגדיר מלכתחילה את האפשרות הזו.
👥 ש׳: מה באפשרותו של מיופה-כוח לבצע בחשבון:
ת׳: לקבל מידע אודות החשבון, בין באמצעות תדפיסי-מידע, בין באמצעות אתר-הבנק ובין באמצעות בנקאי.
בנוסף יוכל לאסוף פנקסי-שיקים, לשלם שוברים עבור בעל-החשבון ועוד.
בהתאם להגדרות של בעל-החשבון, יוכל מיופה-הכוח לבצע פעולות נוספות.
👥 ש׳: האם מיופה-הכוח יכול להשתמש בקוד המשתמש והסיסמה של בעל-החשבון?
ת׳: לא. הסיסמה היא אישית ומונפקת פר מס׳ מזהה. למיופה-הכוח אמורות להיות מונפקות סיסמאות רלוונטיות לפי הפרטים המזהים שלו.