זכויות בנקאיות ומידע אודות חשבון מסוג מקבלי-פיצויים בגין רדיפות הנאצים
לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא מט״ח וסח״ח
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי
📌 המידע נאסף במסגרת התקופה בה ניהלתי חשבונות רבים עבור ניצולי-שואה, אז יש לקחת בחשבון שדברים עשויים להשתנות, בין כי עבר זמן מאז עזבתי את הבנק, ולצערי המידע בחלקו הנכבד לא קיים באתרי-הבנקים, ובין כי קיים שוני בין הבנקים בנהלים ובתהליכי-העבודה, ועל-כן המלצתי היא לבדוק תחילה את הדברים, בטרם אתם פועלים בנושא מול הבנק.
📌 אני יוצאת מנקודת-הנחה שקהל הקוראים הוא לאו דווקא ניצולי-השואה עצמם, אלא בני-משפחותיהם, כמו גם מכרים ואנשי-המקצוע השונים. מקווה שתמצאו בקריאת-טיפ זה סוג של שליחות עבורם, במקרה שתחליטו להציג להם את המידע.
🔘 ניתן לנהל חשבון פיקדון פיצויים משותף עם קרוב-משפחה, בהתאם להגדרה הרשמית של ״קרוב משפחה״.
🔘 יש לשים לב, שלאחר ה-120 של מקבל/ת הפיצויים, רק בן/ בת-הזוג הנותר/ת בחיים, רשאי להמשיך ולנהל את החשבון במתכונתו המוגדרת כמקבל פיצויים, אך לא במקרה של קרבת-משפחה אחרת.
🔘 במקרה שנוהל חשבון פיצויים משותף עם מי שהוא לא בן/ בת-זוג, אז יבוצע שינוי בהגדרה המנהלית של החשבון, כך שיוגדר כחשבון רגיל, ולא כחשבון פיצויים, מה שיביא להפסקת הזכויות, אשר היו נהוגות בו קודם למועד הפטירה של מקבל הפיצויים.
🔘 קיים פטור בגין העברה נכנסת שמקורה ברנטה; יש להציג אישור ״מקבלי-רנטות/ פיצויים נרדפי המשטר הנאצי״.
למקבל פיצויים קיימת האפשרות להשקיע את הכספים בפיקדון פיצויים (פפ״צ), וכאן שווה לבדוק, אם ניתן לקבל הטבה נוספת באחוזים, מעבר להטבת ברירת-המחדל.
🔘 באפשרותו של בעל החשבון להגדיר לאן ייכנסו התקבולים שמקורם ברנטה: או לחשבון המט״ח, או לחשבון פיקדון פיצויים, או לחשבון השקלים. טיפ קטן — אם יגדיר הלקוח לקבל את הפיצויים לחשבון השקלים ישירות, משמע לא תהיה לו שליטה לגבי תנודות השער במועד ביצוע ההמרה.
🔘 כאשר כספי-הרנטה מוגדרים להיכנס ישירות לפיקדון, מה שקורה בפועל זה שכל תקבול יוצר פיקדון חדש, ובמקרה שזה ״מציק בעין״ בשל ריבוי פיקדונות, ניתן לבקש מהסניף לאחד את הפיקדונות לכדי פיקדון אחד, אך כאן יש לוודא איזו ריבית תוזרם לאחר האיחוד.
🔘 לעניין תשלום הריבית קיימת אפשרות בחירה — או שהיא תתווסף לקרן הפיקדון, ואז יש אפקט של ריבית דריבית (הרווח מתווסף לקרן, כך שהיא גדלה מתחנה לתחנה, והריבית מחשבת על קרן גדולה יותר), או שהיא תשולם הישר לחשבון העו״ש באותו מטבע. יש לשים לב להתניות הנלוות.
🔘 כאשר מקור הכסף הוא תקבולי פיצויים, קיים פטור מניכוי מס במקור, אך אם מקור הכסף הוא בביטוח לאומי, זה כבר לא נכלל תחת הפטור (אלא אם הדברים השתנו מאז, וזה נתון ששווה לבדוק).
🔘 במקרה שלקוח מעוניין לעבור לבנק אחר, ובכך להעביר את יתרות המט״ח שמקורן בפיצויים, מומלץ לוודא שתופיע הערה (בהקלדה ידנית בפלט הסוויפט), המציינת שמקור-הכספים הוא מחשבון פיצויים רנטה, ובמקביל לוודא שהבנק החדש יעביר בו במקום את הכספים לחשבון ייעודי המוגדר כחשבון פיצויים. לולא ההגדרה, עשויות להיות השלכות מיסוי שלא לטובת מקבל-הפיצויים.
🔘 בהמשך להודעה על גביית ריבית שלילית על יתרות מט״ח מסכום מסוים שהוגדר בהתאם למטבע, קיים פטור על גביית ריבית זו בחשבון המוגדר כמקבל פיצויים.
🔘 במקרה שבעל חשבון פיצויים נפטר, חלה חובה על הסניף להגדיר מנהלית את סוג החשבון לחשבון רגיל, מה שאומר שהטבות-המס בטלות בו ברגע.
🔘 אם נתקבלו כספים שמקורם ברנטה, לאחר מועד פטירתו של מקבל הפיצויים, ומאחר שמדובר בהעברה מראש ולא בדיעבד, מחויב הבנק להחזירם כלעומת שבאו ע״פ דרישת המוסד בחו״ל, וזאת ע״פ חוק.
חשוב להדגיש שיש מקרים בהם הבנק מקבל ידיעה אודות פטירת בעל-החשבון, בטרם נתקבלה הידיעה אצל המוסד המעביר, ועשוי לקרות מצב בו הבנק יאלץ לתפוס את הסכום המדובר, על-מנת שהשותפים הנותרים בחשבון לא ימשכו את הכסף, כי ידוע שהדרישה להחזרת הכסף לא תאחר לבוא.
🔘 בהמשך לסעיף הקודם, זו אחת הסיבות שמדי פעם מגיעים לסניף מקבלי-הפיצויים למוסדות השונים, ביניהם הבנקים, לשם החתמה על מסמך המאשר שמקבל הפיצויים בחיים וזוהה באופן רשמי במעמד החתימה.
