העברות מט״ח
 
לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא מט״ח וסח״ח
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

🔘 העברת מט״ח היא העברה של סכום במטבע לא מקומי (מטבע זר/ מטבע חוץ), אשר יכולה להיות או בין שני חשבונות באותו בנק, או בין שני חשבונות בבנקים שונים בארץ, או בין שני חשבונות בבנקים ממדינות שונות.
🔘 העברת מט״ח בין שני חשבונות המתנהלים באותו בנק מצריכה את פרטי החשבון הרגילים של הלקוח הזכאי, ומתקבלת ישירות בחשבון המוטב, ללא תהליך מיוחד (יש לוודא שהמוטב מחזיק חשבון מט״ח, למען ההעברה לא תיפול במערכת השגויים של הסניף, ואף הכסף עלול לחזור למעביר). הסכום אמור להתקבל בחשבון המוטב כבר באותו יום-עסקים, ולקבל את יום-הערך של ביצוע ההעברה.
🔘 העברת מט״ח בין שני חשבונות בבנקים שונים בארץ אמורה לקחת יום-עסקים, עד התקבל הסכום בחשבון המוטב (זאת כי הבנקים בארץ מסתייעים בגורם ״מתווך״ בחו״ל, מה שעשוי לפעמים להשפיע על העלויות של המוטב. מאחר שתהליך זה דורש אישור של הבנק הקולט, התקבול יהיה תלוי בזמן האישור של טיפול הבנק. העיכוב יכול להיות מסיבה טכנית (ימי ושעות פעילות הבנק), או מסיבה אחרת, בד״כ רגולטורית (מקרים בהם הבנק יבקש מסמכים ואסמכתאות רלוונטיות לעסקה), וכאן המקום להמליץ ליצור קשר עם הבנק, כבר ברגע בו יודעים שאמורים לקבל כספים, כדי לברר ולמנוע עיכובים ובירוקרטיה. 
🔘 העברת מט״ח בין שני בנקים במדינות שונות כרוכה בתהליך דומה להעברה בין בנקים בארץ, ועוברת בחינה של עוד עיניים, בד״כ באמצעות מחלקות סח״ח של הבנק המעביר והבנק הקולט את ההעברה. הזמן בו המוטב יראה את התקבול בחשבון הוא בד״כ 2 ימי-עסקים. כמובן שעשויים להיות עיכובים טכניים, כמו ימי ושעות פעילות הבנק המעביר והבנק הקולט, הפרשי-שעות ועוד, ועשויים להיות עיכובים, אשר בד״כ מאופיינים ברגולציה, כמו בקשת הבנק להצגת מסמכים ואסמכתאות. 
🔘 למרות ימי-העסקים הנהוגים כברירת-מחדל, יש אפשרות להגדיר העברה ערך 0. במקרה של לקוח מעביר, המשמעות של זה היא שהמוטב יקבל את הסכום בערך יום-ההעברה, גם אם לא יקבל את הסכום באותו יום (בשל הסיבות שציינתי מעלה). במקרה של לקוח מקבל, המשמעות של זה היא שהזרמת ערך 0 במערכת תקבל את הערך שהכתיב המעביר, וקיים בפלט הסוויפט.
🔘 גם אם ניתנה הוראת העברה לסניף, החישוב שלה יחל רק לאחר שהיא תקבל סטטוס ״עבר לביצוע״; כלומר, אם הזרמנו הוראה להעברה באתר הבנק ביום שבת, והיא אושרה והועברה לביצוע ביום ראשון, ניקח בחשבון שתחילת החישוב שלה בימי-העסקים תקרה החל מיום שני. הסיבה לכך היא שיום ראשון הוא לא יום-עסקים. ואם נזרים הוראת העברה באתר הבנק ביום שלישי בשעה 16:00, והיא תאושר ביום שלישי בבוקר, אזי החישוב שלה יחל מיום שלישי, למרות שיום שני בשעה 16:00 הוא יום-עסקים לכל דבר, אך הביצוע בפועל קורה רק לאחר האישור של הבנק במערכת. האסמכתא הוודאית של מועד ביצוע ההעברה היא פלט הסוויפט. 
🔘 פלט סוויפט הוא מסמך המכיל את כל הפרטים הרלוונטיים ללקוח המעביר, לבנק המעביר, למוטב, לבנק המוטב ולפרטי-ההעברה עצמה; כמו-כן המסמך יכיל את מהות ההעברה, ובמקרה הצורך גם הערות, למקרה שהמעביר מוסיף, ערך ההעברה, אופן גביית העמלות ועוד. למעביר יש אפשרות לקבל גם את טופס פירוט-העמלות הנלוות, כמו גם את הצהרת המס הנגזרת ממהות ההעברה. בגלילה מטה ניתן לצפות בטופס לדוגמא של פלט סוויפט. שדה 4 מכיל את שם המוטב, כתובתו ואת שם הבנק המעביר.. שדה 32 מכיל את הסכום והמטבע של ההעברה, שדה 50 מכיל את פרטי-החשבון (מספר זה״ב) של המעביר, ובהמשך את שם המעביר וכתובתו, כפי שמצויינת במערכת המנהלית בבנק, שדה 59 מכיל את פרטי המוטב (מספר חשבונו וכתובתו), שדה 70 מכיל את הפרטים שהוסיף המעביר ושדה 71 מראה שהמעביר נושא בכלל העמלות, הן שלו והן של המוטב.

אילו פרטים המעביר צריך כדי להעביר כסף לחו״ל? (משתנה בין מדינות)
▪️שם המוטב בדיוק כפי שרשום בשם החשבון, אחרת ההעברה עלולה לחזור בניכוי עמלות שני הבנקים.
▪️כתובת המוטב.
▪️מספר חשבון המוטב, ובהתאם למדינה ייקבע אם יש צורך במספר זה״ב (iban) או מספר חשבון רגיל.
▪️שם הבנק.
◾️קוד הבנק (swift code).
▪️*שם הסניף.
▪️*מספר/ קוד הסניף (בארה״ב מכנים זאת aba).
▪️*כתובת הסניף. 
▪️מהות ההעברה — זוהי הצהרת-מס לכל דבר.
▪️פרטי תשלום עבור המוטב (רשות).
*לפי המדינה בה מתנהל חשבון-הבנק הקולט, ייקבע אם מספיק להזרים רק את קוד הבנק ואת מספר ה-iban. לפעמים המערכת תעדכן את קוד הבנק לסניף המרכזי, וזאת בהתאמה למספר ה-iban שהומצא. 
במקרים בהם המעביר מעוניין להעביר את הסכום דרך קוריספונדנט ספציפי, יש צורך בפניה של הסניף עבור הלקוח למחלקת סח״ח של הבנק המעביר.
*לפעמים עשוי להיות גורם מתווך (כתב/ קוריספונדנט) בין הבנק המעביר לבין הבנק המקבל, ויש מקרים בהם יהיה יותר מקוריספונדנט אחד.. בד״כ זה יקרה כאשר אין קשר עסקי ישיר בין הבנקים של הלקוחות. 

עמלות אפשריות בהעברת מט״ח 
▪️עמלת העברה באותו הבנק תהיה הכי זולה.
▪️עמלה בין בנקים שונים בארץ כבר תהיה יקרה יותר.
▪️עמלה בין בנקים שונים בין מדינות תהיה הכי יקרה.
▪️במקרה שיש קוריספונדנט בין שני בנקים, תיגבה עמלה נוספת ״עמלת כתב״/ ״עמלת קוריספונדנט״.
▪️במקרה שהעברה מוגדרת במהותה עבור יבוא/ יצוא, תהיה עמלה נוספת.
▪️במקרה שמהות ההעברה מחוייבת במס, ייגבה הסכום כבר במעמד ביצוע ההעברה מהמעביר.
פתרונות וחלופות לעמלות:
▪️העברות באתר הבנק עשויות להיות זולות יותר.
▪️באפשרותו של הלקוח להתמקח על עמלות, ובעיקר כאשר הוא מבצע אותן לבד באתר הבנק, מבלי ״להטריד״ את הבנק במשלוח הוראה לביצוע. 
▪️באפשרותו של המעביר להגדיר כיצד להגדיר את אופן גביית העמלות: או מחשבון המט״ח, או מהסכום המועבר, או מחשבון השקלים. 
▪️באפשרותו של המעביר להגדיר מי ישלם את העמלות: או שהמעביר ישלם את עמלות שני הצדדים our, או שהמוטב ישלם את עמלות שני הצדדים beneficiary, שכל אחד ישלם את עמלותיו share, אך יש לשים לב שבמקרים מסוימים, גם אם מגדירים שהמעביר ישא בעמלות של המוטב, לא תמיד זה עשוי לקרות, וזה נפוץ בעיקר בהעברות במטבע $ בין בנקים בארץ, מאחר שנזכור שיש את הבנק המתווך בארה״ב, אשר לא תמיד שם פעמיו לבקשת ״our״. 
▪️באפשרותו של המקבל להתמקח על הטבה קבועה, בעיקר במקרים בהם החשבון במט״ח פעיל מאוד, והתקבולים מגיעים בתדירות גבוהה וקבועה. 
▪️באפשרותו של לקוח שהעברותיו מאופיינות בסח״ח, להתמקח על עמלות יבוא/ יצוא הנלוות לעמלות העברת מט״ח.
▪️במקרה שמוטב מתכוון להשקיע בחיסכון/ בהשקעה בבנק סכום שקיבל בהעברת מט״ח, יוכל להתמקח על עמלת העברה נכנסת עד כדי פטור מעמלה זו.

רגולציה בהעברות מט״ח
בקבלת כספים הבנק ישאל את הלקוח אודות מהות ההעברה, כאשר ברמת-הבסיס הוא עשוי להסתפק בתשובה בע״פ של הלקוח, ובהתאם למענה יקלוט את הסכום לחשבונו של הלקוח.
במקרים בהם פרטי-המקור המעביר זהים, עשוי הבנק לקלוט את הסכום ישירות לחשבון הלקוח, מבלי שישוחח עימו (תלוי מה סכום ההעברה, כמובן). לעומת זאת, יש מקרים, בהם הבנק יבקש מהלקוח לבסס את הצהרתו אודות המהות באסמכתאות ובמסמכים רלוונטיים, ויקצה מספר ימים מוגבל עד לקבלתם.
המסמכים והאסמכתאות שבנק נוהג לבקש
▪️אישור רו״ח/ רשות-המס על דיווח מס אודות הסכום המועבר,
▪️אסמכתה אודות מקור-הכספים,
▪️מכתב המלצה אודות החשבון והלקוח המעביר מאת הבנק המעביר
▪️מסמכים נוספים, כמו חוזה, הסכם שכר ועוד, וזאת בהתאם למהות ההעברה. 
יש מקרים שלקוח יידרש להחתים גורם מסוים על מסמך פנימי של הבנק, כתנאי לקליטת-הסכום. זה יכול להיות גורם משפטי, גורם חשבונאי, או אף גורם ממשלתי.
במקרים בהם ללקוח לא תהיה אפשרות להציג מסמך או אסמכתה שנתבקש, ניתן לבקש מהסניף שיפנה לגורם פנימי, כמו למשל קצין-ציות, או גורם ניהולי, או מחלקה ליעוץ משפטי, שכן בסופו של דבר יש מקרים בהם מופעל שיקול-דעת. 

מקרים בהם הבנק עשוי לא לקלוט את ההעברה 
▪️פרט שגוי בהעברה, לפעמים אפילו באות אחת שלא תואמת את שם החשבון של המוטב, או אף בסיקול-אותיות.
▪️לא קיים מספר חשבון במערכת.
▪️חשבון המוטב נסגר.
▪️הבנק המעביר/ המדינה ממנה הועבר הסכום קיימים ב״רשימה שחורה״ של הבנק.
▪️המוטב לא המציא לבנק שלו את המסמכים המגבים את הצהרתו למהות ההעברה.
▪️מהות ההעברה לא עומדת בתכתיבי הרגולציה.
הלקוח המעביר, אשר כספו יוחזר אליו, ייאלץ לספוג את העמלות הן בתהליך העברת-הכסף מלכתחילה, והן בגין עמלת-העברה נכנסת (בשל החזרת הכספים לחשבונו).