היכן נחסוך/ נשקיע את הכסף שלנו?
 

לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק

לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי

לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא חיסכון והשקעה

לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

השאלות הבסיסיות שנשאל את עצמנו במקרה של התלבטות היכן להשקיע/ לחסוך את הכסף שלנו:
🔘 מטרה/ יעוד — שאלת הבסיס הזו תסייע לנו לסנן את סוגי-ההשקעה/ החיסכון, ותאפשר לנו להיות ממוקדים יותר בצורך שלנו, ובעיקר תמנע מאיתנו להתפזר בין שלל המוצרים המוצעים (לפעמים באופן אגרסיבי) בשוק ע״י כל מיני בעלי-אינטרס.
🔘 זמן ותזמון (נזילות) — הגדרת הזמן תאפשר לנו להבין מתי אנחנו צריכים בוודאות את הכסף, ומה מקסימום התקופה בה נוכל ״לוותר״ על הכסף שלנו, והתזמון יאפשר לנו לבחור גם בתחנות הביניים למקרה הצורך של משיכה/ שבירה בטרם סיום התכנית/ ההשקעה.
🔘 בבת-אחת לעומת מצטבר — יש תכניות המכתיבות סכום מינימום/ מקסימום להפקדה, ואז נתון זה מסייע לנו בסינון של סוג ההשקעה/ החיסכון. אם בכוונתנו להפריש סכום בכל חודש, אז אנו יודעים שמה שרלוונטי לנו לחפש זה סוגי-הוראות-קבע. 
[*הע(א)רה: ככל שהסכום המופרש במסגרת הו״ק קטן, וככל שהתקופה ארוכה יותר, סביר להניח שפחות נחשוש להשקיע באפיקים בני-סיכון, שתשואתם הממוצעת גבוהה ביחס לקיימת במוצרים האחרים, וזאת גם מהסיבה שה״זעזוע״ עשוי להיות קטן מבחינה מספרית אבסולוטית, ולא פחות חשובה העובדה שבמסגרת תקופות ארוכות, יש הזדמנות לשוק לתקן את עצמו, כך שהשקעה מסוג זה מאופיינת במוטיבים של סבלנות וזמן, כמו למשל ׳חיסכון לכל ילד׳; *אין לראות באמור יעוץ].
🔘 עלויות — כדאי לבדוק הן את הרווח ברוטו לעומת הרווח נטו: מיסוי, ריבית, דמי-ניהול, עמלות-ביצוע פעולה (קניה/ מכירה); זה המקום גם להתמקח.
[*הע(א)רה: קיים יחס ישיר בין רמת-הנזילות לבין ה״פיצוי״; ככל שאני אוותר על כספי ליותר זמן לטובת החיסכון/ ההשקעה, אני אצפה לריבית/ לתשואה גבוהה יותר; כך קיים גם יחס ישיר בין רמת-הסיכון לבין ה״פיצוי״].
🔘 תחרות — בהמשך לסעיף הקודם, ובפרט שרב השווקים פתוחים, לרבות האפשרות להשקיע במוסדות פיננסים בחו״ל, התחרות גדלה, ויש מוצרים רבים המוצעים בכל מיני אופנים כמעט ע״י כולם. זה אחד הדברים שמאפשרים את יכולת המיקוח על העמלות. 
🔘 מיקרו לעומת מאקרו — כדאי לקרוא את השוק והמשק בטרם בחירה בחיסכון/ בהשקעה; קורים דברים רבים בעולם, ולפעמים אנחנו שקועים ב״חלקת האלהים הקטנה שלנו״ מבלי משים לב שזה עלול להשפיע באופן ישיר/ עקיף על הכסף שלנו. למשל: שוק המט״ח; תרחישים גיאופוליטיים; מדיניות מוניטארית (בנק ישראל) לעומת מדיניות פיסקאלית (ממשלה); אירועים בטחוניים; השפעות אקלים ועוד.. 
🔘 רמת-הסיכון — בהמשך לסעיף הקודם, ההשפעות במאקרו עשויות להוות שיקול מהותי בבחירת החיסכון/ ההשקעה; חלק מהקטנת החשיפה לסיכון הכסף שלנו עשוי לבוא לידי ביטוי לא רק בפיזורו, אלא גם בביזור שלו. כדאי לבחון לשלב בין סוגי-הענפים, לשלב בין סוגי הריביות/ המטבעות ועוד, כך שאם תשתית אחת של הכסף שלנו נפגעת, התשתית האחרת עשויה לנהוג באופן הפוך, כך שהופכת למגדרת-סיכונים.

כיצד נבדוק כדאיות של השקעה?
 
🔘 רקע: מי עומד מאחורי ההשקעה? מה מידת האמינות של אותו מקור?
🔘 תקופה: כמה זמן מקור ההשקעה קיים? האם זו חברה חדשה, או שהיא ותיקה בשוק?
🔘 רגולציה: האם ישנו פיקוח ובקרה על החברה? האם היא מדווחת על צעדיה בפני הרגולטור?
🔘 סיכון: האם החברה יציבה בביצועיה? האם קיימת תנודה חזקה ואינטנסיבית? כמה ״פיצוי״ (תשואה/ ריבית/ רווח) תקבלו בגין אותה רמת-סיכון? גם זמן הוא מוטיב בחישוב רמת-הסיכון. במונחי-חיסכון זמן ארוך נחשב לפחות בטוח, לעומת זמן קצר; במונחי השקעה (בעיקר בבורסה) זמן קצר נחשב לפחות בטוח עד מסוכן לכסף שלנו, מאחר שככל שהזמן קצר, במקרה של הפסדים, יקח זמן לשוק לתקן את עצמו, כך שאנחנו אמורים לתת זמן להשקעה שלנו להתאפס על עצמה, ולאחר מכן לחזור למסלול ולהשיא רווחים (*אין לראות באמור יעוץ).
🔘 נזילות: מתי מובטח לכם תקבול בגין השקעתכם ובאיזה אופן? אם אנו סומכים על האפשרות שנוכל למשוך את הכסף אי-מתי שנרצה, כדאי לבדוק במה זה כרוך, הן ברמה הטכנית והתהליכית, והן ברמה של כדאיות.
🔘 מיקום המסחר: האם ההשקעה נסחרת בבורסה? האם היא מתבססת על אפיק השקעה אחר (למשל קרנות מחקות)?
🔘 עלויות: האם בחישוב שלנו את הרווח הפוטנציאלי אנו יודעים לחשב את העלויות ואת המיסוי? החישוב יסייע בידינו להחליט מהי נקודת היציאה מההשקעה, או נקודת האל-חזור, או הנקודה בה אנו נדע להמתין ולא לפעול בפזיזות..

עדיף לא להיות ״עדר״, ולחשוב אם ההשקעה מתאימה למשקיע;
תמיד כדאי לשאול — ״מה יקרה אם אאבד את סכום ההשקעה? האם זהו כל הוני? האם יש ברשותי ״ברזים״ נוספים? האם אני אוכל להרשות לעצמי לאבד את הסכום הזה? עבור מה הכסף מיועד מלכתחילה?״
ככל שמדובר בהשקעה, נשאל את עצמנו (ואת מי שמעוניין להשקיע עבורנו לטובת העמלות שנשלם לו) את השאלות הקשות והמעמיקות, כי אז או שנקבל תשובות קונקרטיות, או שלא נקבל תשובות, לפחות לא כאלו שמשביעות את רצוננו, ואז נדע להימנע מהשקעה שכזו.