מהי מסגרת עו״ש?
לרכישת המדריך לטפל במינוס
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא אשראי
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

להאזנה לפרקי-הפודקאסט:
חלק א׳ 
חלק ב׳
חלק ג׳

🔘 מסגרת עו״ש היא מוצר בנקאי, ובאמצעותו עומדת לנו האפשרות להיכנס ליתרת-חובה (מינוס). מאחר שמדובר במוצר, אין אנו חייבים לצרוך אותו.
🔘 המסגרת היא בעצם הקצאת-אשראי, קרי הקצאה של סכום אפשרי לשימושנו, אשר כרוכה בעמלה (בד״כ רבעונית). התשלום בגין המסגרת ייגבה, עם או ללא קשר לניצול שלנו את המסגרת, והוא נקרא ״עמלת הקצאת-אשראי״.
🔘 בניגוד למסגרת של לקוח פרטי, העמלה בגין מסגרת בחשבון עסקי מחושבת באחוזים מגובהה, ונגבית מראש עבור הרבעון הבא.
🔘 המסגרת היא מעין ״הלוואה עומדת״ או ״הלוואה תמידית״ כל עוד היא קיימת, והריבית בגינה מדורגת לפי אחוזי-הניצול של הסכומים. הדירוג של המסגרת יכול להיות מחולק או לשלושה חלקים שווים, או לחלוקה של 80%- 20% או כל חלוקה שבנק זה או אחר קובע ע״פ המדיניות הנהוגה בו. 
🔘 לבנק יש את האפשרות לשקול אם לחדש את המסגרת, או לבטלה. 
🔘 השיקול בהעמדת מסגרת יתבסס לרב על הכנסה קבועה בחשבון, ובחישוב של עד פי-3 מההכנסה הממוצעת.
🔘 רצוי להתייחס למסגרת כפתרון זמני במקרה של ״פיקים״ בתאריכים מסוימים בחודש; כמו-כן, חשוב מאוד לא להתייחס אליה כהלוואה, מאחר שהקרן לא מוחזרת ולא נפרסת על-פני תשלומים, מה שהופך אותה ליקרה ביותר.


כיצד נדע אם מסגרת העו״ש רלוונטית עבורנו?

🔘 מאחר שמסגרת היא הלוואה לכל דבר, כדאי לבחון את הסכום שלה, ולהפנים שהיא אמורה לשרת את הפעילות השוטפת שלנו, כך שזה המקום גם לבחון את גובה ההכנסה שלנו, ולהתאים לה את סכום המסגרת, במקרה שזו אכן נצרכת.
🔘 במקרה שהחשבון אף-פעם לא ביתרת-חובה, ובמקרה שלא מעוניינים לשלם עמלת הקצאת-אשראי, כדאי לבחון היטב את הקמתה של המסגרת, או המשך קיומה.
🔘 החלופה האפשרית למסגרת יכולה להיות בצורת פקדון יומי, אשר רמת הנזילות שלו היא מהרגע להרגע, ובמקרה של כניסת החשבון לחריגה, ניתן למשוך מהפיקדון לשם כיסוי החריגה. הפקדון היומי במהותו נועד מלכתחילה ״לסגור פינות״, או לסדר את החשבון במקרה של בלת״מ.
🔘 כל מסגרת, לרבות מסגרת עו״ש, מחושבת באובליגו של הלקוח, ונרשמת בחיווי האשראי שלו. עובדה זו רלוונטית בעיקר למי שמעוניין להגיש בקשת-אשראי. הבנק לוקח בחשבון את גובה המסגרת, ורואה בה התחייבות לכל דבר, גם אם היא לא מנוצלת. 
🔘 רק בחשבון בו קיימת מסגרת ניתן להקצות מסגרת נוספת חד-צדדית (נח״צ) במקרה של חריגה. הרחבה על כך בהמשך 👇.
 

מינוס VS חריגה

🔘 כאשר אנחנו במינוס מאושר, זה מאפשר לנו להיות ביתרת חובה (כלפי הבנק) עד הסכום שהבנק הקצה עבורנו, בין במסגרת קבועה, ובין במסגרת נח״צ. חריגה בחשבון נוצרת ברגע שהחשבון שלנו נמצא ביתרת-חובה גבוהה יותר מהמסגרת שהוקצתה עבורנו, או במקרה שאנחנו ביתרת-חובה כלשהי וללא מסגרת כלל.
🔘 בשני המקרים ברירת-המחדל היא תשלום ריבית על יתרת-חובה, כאשר הריבית על המינוס בתוך המסגרת נמוכה יותר מתשלום הריבית במקרה של חריגה. 
🔘 האיסור לחרוג (ע״פ הוראות נב״ת — ניהול בנקאי תקין) קובע שאין אפשרות להיות ביתרת-חובה מעבר למסגרת, אך במקרים שכאלו עשויים לקרות כמה דברים:
▪️או שהבנק יחזיר (לא יכבד) את החיוב שגרם לחריגה,
▪️או שהבנק יותיר את המצב הקיים, וזאת במקרה שהחיוב לא ניתן להחזרה (נניח משיכת מזומן/ הורדת הלוואה וכד׳),
▪️או שהבנק יציע פתרון חלופי כמו מסגרת נוספת חד-צדדית או הלוואה,
▪️או שהבנק יבקש לדאוג לכיסוי החריגה באמצעות הפקדה.
🔘 מסגרת נח״צ תהיה מוגבלת בהיקף שלה, בתקופה שלה ובתכיפות שלה, ותינתן כ״פלסטר״ למקרה לא צפוי, ובהתאם לשיקול-דעת הסניף. ברגע שמוזרמת מסגרת נח״צ, הלקוח לא ישלם ריבית חריגה, אלא ישלם ריבית של מסגרת רגילה, ובאחוז של המדרגה הגבוהה ביותר. 
🔘 אחוזי-הריבית במסגרת מדורגים ע״פ חלוקה של המסגרת לסכומים, אך בריבית חריגה האחוז הוא קבוע, לא מדורג וגבוה מאוד, וזאת בעיקר כדי ליצור הרתעה מכניסה לחריגה ועבירה על חוק איסור החריגות. 
🔘 יש לזכור שחריגה בחשבון עשויה לפגוע בדירוג-האשראי.


מסגרת VS הלוואה

🔘 בהמשך לאפיונים שכתבתי אודות המסגרת, אחד ההבדלים העיקריים בין מסגרת לבין הלוואה רגילה, הוא שבמסגרת הסכום המוקצה לנו הוא קבוע, בניגוד להלוואה, אשר סכום הקרן שלה יורד, בזכות ההחזרים החודשיים של הלווה.
🔘 לרב, אחוז הריבית במסגרת גבוה יותר, בעיקר מהסיבה המתוארת בסעיף הקודם. 
🔘 כאשר נלקחת הלוואה, אנו משתדלים להגדיר יעוד שלנו לגביה, בניגוד למסגרת, אשר תמיד קיימת וברב המקרים לא מבוקרת על-ידנו. זוכרים שכתבתי על ה״פיקים״? 
🔘 מבחינה פסיכולוגית, קל יותר לפרוע הלוואה, מאשר לפרוע את המסגרת, מהסיבה שהמסגרת תמיד שם, עד שלא נדאג לבטל אותה.
🔘 בניגוד להלוואה, במסגרת עשויה להיות סטייה ממנה (יתרת-חריגה), מה שיביא לתשלום ריבית מופקע או להחזרת חיובים מסיבת ׳אין כיסוי׳, או להגדלה זמנית שלה.
🔘 החוכמה היא לדעת באיזה סוג של אשראי לבחור — יש מקרים שמסגרת תתאים לפעילות השוטפת, ויש מקרים שהלוואה תתאים יותר.
🔘 אם עשינו שימוש בהלוואה לטובת איפוס המינוס/ הקטנת המינוס, כדאי לחשוב על אסטרטגיה תואמת, כמו למשל הקטנת/ ביטול המסגרת, כך שלא נמצא עצמנו שוב באותו תרחיש עם התחייבויות גדולות יותר המורכבות גם מהלוואה וגם ממסגרת.


מסגרת בעו״ש VS מסגרת בכרטיס

🔘 כברירת-מחדל, המסגרת בעו״ש כרוכה בעמלה, אך המסגרת בכרטיס כלולה בעלויות התפעול של הכרטיס (דמי-הניהול החודשיים).
🔘 המסגרת בכרטיס מחושבת (או מתאפסת) בכל חודש בהתאם לניצול שלה (פריסה לתשלומים/ חיוב מיידי/ עסקות קרדיט..), לעומת מסגרת העו״ש, אשר הסכום בה מוכתב ומאושר כפי שהוא, בין אם נוצלה ובין אם לאו. 
🔘 תשלום ריבית בגין ניצול המסגרת בכרטיס תלוי בסוג העסקה (על עסקת קרדיט יש תשלום ריבית, אך על עסקת תשלומים רגילה אין ריבית), לעומת תשלום ריבית במסגרת העו״ש, אשר יתקיים בו ברגע שיתרת העו״ש תהיה במינוס.
🔘 בחריגה ממסגרת העו״ש נשלם ריבית חריגה, ובחריגה מהמסגרת בכרטיס לא נשלם תשלום נוסף כלשהו.
🔘 מי שאמון על שיקול-האשראי על מסגרת בכרטיס חוץ-בנקאי זו חברת הכרטיסים; מי שאמון על שיקול הסכום במסגרת כרטיס בנקאי זה הבנק. כמו-כן, הבנק אמון גם על שיקול הסכום של מסגרת העו״ש. 
 

מסגרת VS דירוג-אשראי

לאור הבעת חשש רב אודות פגיעה בדירוג האשראי במקרה של העדר מסגרת, אני מרגישה שאני חייבת ״לפוצץ בועה״, לפחות ברמה הבנקאית, כי בכל זאת, אין לנו דרך לדעת מה האלגוריתמים המרכיבים את הדירוג שלנו, למעט המידע שבנק ישראל מעביר אחת לחודש לחברות המדרגות.

🔘 ראשית הפרמטרים העיקריים שקובעים את טיבו של הדירוג הם העדר נתונים שליליים, כדוגמת התראות, או אי-עמידה בהתחייבויות, או החזרת שיקים/ הרשאות מסיבת ״אין כיסוי מספיק״, או חריגה בחשבון וכד׳.
🔘 פרמטרים אשר עשויים לשפר את הדירוג הם קיומם של בטחונות מלאים כנגד התחייבויות, למשל שעבוד נכס פיננסי כנגד הלוואה, הכנסת משכורת ועוד..
🔘 בנק ישראל אף-פעם לא ״יכריח״ אף לקוח לצרוך מוצרי-אשראי (מסגרת, כרטיס-אשראי, הלוואה וכו׳). המטרה של דוח הדירוג היא לתת לנו תמונת-מצב כדי להתנהל נכון, וכמובן לעשות בו שימוש מיטבי במיקוח מול הגוף שנותן לנו אשראי.   
🔘 נזכור שבמקרים רבים מוצרי-האשראי עולים כסף, אשר בא לידי ביטוי או בעמלה או בריבית (או בשניהם). 
🔘 לדוח הדירוג יש תפקיד שמשרת את מי ששוקל לעשות איתנו עסקה/ לתת לנו הלוואה/ לשקול אילו תנאים נקבל בהלוואה ועוד.. למשל בנק יוודא אם לתת לנו אשראי ע״פ הנתונים בדוח הדירוג שלנו, כדוגמת אלו שהזכרתי קודם.. 
🔘 למרות הכתוב בסעיף הקודם, מה שבעיקר מעניין את המוסד הפיננסי זה אם אני אעמוד בהתחייבויות שלי, ולא העובדה שאין לי התחייבויות. כמובן שיש הבדל בין לקוח בן 18, אשר נחשב לכזה שעדיין לא הייתה לו הזדמנות להוכיח את עמידתו בהתחייבויות (לא הייתה לו מסגרת עו״ש), לעומת לקוח בן 45, אשר קל יותר לראות את התנהגותו הכלכלית בדוח דירוג האשראי.  
🔘 אסתכן בניחוש לגבי הה״הגיון״ העומד מאחורי ההמלצה להקים מסגרת-אשראי זה שהמסגרת מעניקה לנו הזדמנות להראות לבנק שאנחנו עומדים בתנאיה ולא חורגים ממנה, ושהבנק סומך עלינו מספיק עד כדי שהוא מעניק לנו את המסגרת, אבל בראיה *הבנקאית* בפועל עצם קיומה של מסגרת אומר שהאובליגו (סך ההתחייבויות שלנו) גדול יותר, וככל שהוא גדול יותר, הוא ״נוגס״ לנו באפשרויות לקבל אשראי מסוג אחר, אשר עשוי לשרת אותנו במקרה בו נצטרך אותו באמת. למשל בקשת משכנתה, או בקשת הלוואה לרכב וכיו״ב.
🔘 המטרה בדבריי לנסות ולהפחית את רמת הלחץ שנוצר לגבי דירוג-האשראי. שאף-אחד לא יגרום לכם לצרוך מוצר שאתם לא באמת צריכים, בטח לא מוצרי-אשראי. 

* המידע לא ניתן כהמלצה כיצד לפעול במקרה של יתרת-חובה, ומטרתו להנגיש את המידע לגבי אופי המוצרים הבנקאיים, והיערכות לבאות.