פריצה לחשבון הבנק
לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא התנהלות שוטפת
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי
הקדמה
ככל שיש יותר קידמה, כך יש יותר נגישות לחשבון הבנק שלנו, ועל-כן, נבחן את כל האפשרויות שלנו להגן על החשבון שלנו.
נתחיל מהבסיס — ההגנה על החשבון נחלקת לשניים:
🔘 אמצעי-זיהוי דיגיטליים בטרם כניסה לחשבון ובטרם ביצוע פעולה.
🔘 ההתנהלות (והמודעות) שלנו.
ניהול חשבון הבנק שלנו באופן מאובטח
הבנקים מציידים אותנו בכלים שיגנו על חשבון הבנק שלנו, ביניהם: קוד משתמש, סיסמא, קוד זיהוי טלפוני, זיהוי קולי, זיהוי פנים, טביעת-אצבע, משלוח קוד אימות באופן חד-פעמי לנייד/ למייל פר פעולה או פר כניסה לחשבון, האפשרות לעדכן סיסמאות, ובמקרים מסוימים גם שיחה טלפונית מהבנק לאימות ביצוע הפעולה.
בדיוק כפי שאנו מקפידים לנעול את הדלת בבית, או להתקין סורגים, או מערכת אזעקה, או מצלמות, או כל אמצעי אחר שיגן וימנע פירצה שתקרא לגנב, כך ברגע שהחלטנו לעשות שימוש בפלטפורמות הדיגיטליות של הבנק, כדאי שננצל את כל הכלים העומדים לרשותנו, ולו כדי שהחשבון שלנו יהיה בשליטתנו. אז נכון שקשה לצפות מאיתנו לנהל 80 סיסמאות עבור כל גורם, אבל אם אנו מתבקשים לשנות את הסיסמה אחת לכמה זמן, אז גם אם לא לקבל זאת באהבה, אז לפחות בהבנה, כי זה אחד הצעדים לשמירה על החשבון.
ומשזה נאמר, זה עדיין לא מספיק, שכן היכן שיש בני-אדם, עשויות לקרות טעויות, ובמקביל לעזרים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו, עלינו גם לנהוג באופן אחראי ולהיות מודעים.
במילים אחרות אנחנו נדאג לשמור במקום בטוח את הפרטים אודותינו: הסיסמאות שלנו, פרטי-החשבון שלנו, פרטי-הזהות שלנו, מספר כרטיס האשראי שלנו ועוד..
לגבי פרטי-הזהות שלנו נרחיב אודות אחד הפרטים הכי חשובים, המשמשים כאחד מאמצעי-הזיהוי מול רשויות ומשרדי-ממשלה, וזה מועד ההנפקה של תעודת-הזהות. אנחנו לא מעוניינים שפרט זה יגיע לידיים הלא נכונות, כי בשילוב כל הפרטים שמניתי כרגע (ועוד), עבור הפורץ, השמיים הם הגבול..
את ההקדמה אני אסכם במשפט:
אף נציג, לרבות בנקאי, לא יבקש מכם להזדהות באמצעות קוד-המשתמש ו/ או הסיסמא שלכם.
גם אם אתם סומכים על אדם מסוים, בין אם זה בן-משפחה, בין אם זה איש-מקצוע המשדר אמינות, בין אם זה שוטר או כל אדם אחר, קוד-המשתמש והסיסמה הם פרטים המונפקים פר מספר-זהות, ובמקרה שברצונכם לשתף במידע אודות חשבון הבנק שלכם, יש תהליכים מובנים לעשות זאת (כאשר אותו גורם יקבל סיסמה המשויכת לתעודת-הזהות שלו, ולמידע ספציפי בלבד), אך אף-אחד מהם לא מצריך מכם למסור את קוד-המשתמש והסיסמה. יתרה מכך — כאשר מדובר בגורמים שמעניקים שירות של ניהול חשבון, ומבקשים מכם למסור את קוד המשתמש והסיסמה, גם כאן נכנסה אל חיינו הבנקאות הפתוחה, אשר הגדירה בדיוק את האופן בו ניתן לשתף בפרטינו את אותם נותני-שירות, וזה ממש לא כולל מתן סיסמאות.
עוד נזכור שבמקרה שאתם מחליטים כן למסור את הקוד ו/ או הסיסמה, בו ברגע מוסרת האחריות של הבנק במקרה של פריצה לחשבון (וזה כתוב הן במעמד הנפקת הפרטים הללו עבורכם, כמו גם באתר הבנק ובעוד מקומות-תפוצה).
זיהוי מקרים של פישינג והטיפול בהם
מה זה בעצם ״פישינג״?
בקצרה — מנסים ״לדוג״ מאיתנו פרטים, ובעיקר עושים זאת ב״שיטת מצליח״.. השיטות הנפוצות הן או במשלוח מיסרון המכיל קישור מוזר (אל תלחצו עליו!), או באמצעות משלוח מייל שמכיל כל מיני חיקויים או הדפסים גרועים של לוגו של בנק מוכר, או אולי גם משפטים נפוצים ומוכרים של בנק, אבל למי ששם לב, המשפטים כתובים לרב בעברית קלוקלת ובטעויות כתיב (וזה מדוע שווה להרחיב במערכות-החינוך את שיעורי עברית, הבעה ולשון 😉), או באמצעות משלוח הודעת ״מערכת״ עם משפט מלחיץ בסגנון ״יש לך חריגה בחשבון. התקשר לטלפון...״, או השיטה הנפוצה והטובה — שיחה טלפונית מ״בנקאי״ או מ״שוטר״ או מ״נציג״ של ״חברה״ כלשהי..
אז חוץ מזה שהמלצתי לא ללחוץ על הקישור המצורף בגוף ההודעה, על-מנת בכל זאת להרגיע את הלחץ שלכם ולהמשיך בשגרת יומכם, תיכנסו לאתר הבנק או תתקשרו טלפונית עם הבנק רק באמצעות הפרטים הקיימים ברשותכם ובאופן מאובטח.
נתמקד בפישינג טלפוני
ננסה לזהות מקרה של התקשרות טלפונית ע״י אדם זר, ונעמוד על חלק מהנורות האדומות, אשר עשויות לסייע לנו לזהות שאכן מדובר בנוכל/ת, המנסה לדלות מאיתנו כמה שיותר פרטים ומקורות מידע אישיים..
📌 התזמון של השיחה — יש ״נציגים״ שמתקשרים בשעות מוזרות. הרי בשעה מסוימת של היום מסתיימת הפעילות של עובדי-הבנק, ולא הגיוני שבשעה 20:00 הם יצרו קשר להצעה שיווקית ובכלל.. גם אם מדובר במספר שנראה כמו מספר של מרכזיה, או במספר לא מזוהה, אשר מאפיין מוסדות רבים, שעת-ההתקשרות המאוחרת היא סימן בולט לפישינג.
📌 אמינות פיקטיבית — אם אותו נציג מפגין ידע של פרטים אישיים שלנו, זה בד״כ מהווה תשתית נסיונית לדלות מאיתנו עוד. זכרו — הצגת הפרטים החלקיים שלנו בפנינו כניסיון להוכיח שמדובר בגורם לגיטימי, היא חלק מהשיטה ליצור תשתית של אמינות; גם כתובת הדואר האלקטרונית שלנו (אי-מייל) נחשבת לפרט מאוד אישי, שכן במקרים רבים היא משמשת כאמצעי זיהוי מרכזי. שימו לב שנוכל יכול לנסות לדלות מידע ביותר משיחה טלפונית אחת, ובמקרה שמדובר בבני-זוג, ינסה אף ״לפצל״ את הניסיון בין השניים, כדי לבצע השלמת-פרטים, ובכך הוא דולה בכל שיחה פרט משלים, עד שתהיה לו האפשרות להתחזות אליכם מול גורמים מסוימים. אחת האפשרויות ״לקטול״ את אותו נוכל, זה לשאול אותו ממתי הפרטים הללו קיימים/ עודכנו במערכת, או באיזה מיקום הוא רואה שבוצעה הפריצה, או לומר שאתם תיזמו עכשיו יצירת-קשר עם מחלקת הביטחון בבנק, או פשוט לומר ״תודה, אני אכנס עכשיו ואבדוק את החשבון, יום טוב״.. במקרה הכי גרוע, נניח שבאמת פרצו לכם לחשבון, אז או שהכסף כבר נלקח מהחשבון, או שהוא לא נלקח עדיין, ואז באפשרותכם לעדכן את הסיסמה.. אבל בשום מקרה לא סיפקתם את הסיסמה הקיימת לגורם אחר.
📌 יוזם השיחה — מסירת פרטי-כרטיס-האשראי היא אמנם דבר נפוץ ומקובל, ובכל זאת לא עניין של מה בכך. שימו לב מי יזם את השיחה — אתם, או הגורם האחר.. במקרה שה״נציג״ יזם את השיחה, אז הימנעו ממסירת פרטי-כרטיס-האשראי, גם ובעיקר אם מדובר בשיחה שיווקית של מכירת מוצר כלשהו. ברב המקרים אין לכם באמת את היכולת לזהות מי הגורם המשוחח איתכם. יתרה מכך, גם אם מדובר בהצעה מפתה כלשהי, אתם תרצו את הזמן לקרוא אודותיה.. תבקשו מאיש-המכירות שיציין באיזה עמוד באתר ניתן לראות את הפרטים של ההצעה, ואם אכן ההצעה קיימת עבור כולם, אז תמיד תוכלו לבצע את הרכישה בעצמכם, תוך כדי בחינה של ההוצאה והשלכותיה. העיקר שלא תמסרו את פרטי-כרטיס-האשראי לגורם שיזם התקשרות.
עוד שיטה לזהות שמדובר בנוכלות — הספרות של כרטיסי-האשראי השונים מתחילות בסדרות קבועות לפי סוגיהם, כך שלכל סוג של כרטיס יש סדרה זהה (נניח הסדרות המתחילות ב-5326, או ב-3755 וכו׳). ברגע שה״נציג״ ידע איזה סוג כרטיס יש ברשותכם, רב הסיכויים שידע באילו ספרות מתחילה הסדרה של הכרטיס שלכם, ואז יבקש מכם להשלים את שאר הספרות בכרטיס לשם ״זיהוי״ אתכם..
📌 חשיפת פרטיכם ביום-יום — מבלי לזלזל במסירת פרטי-האשראי שלנו, לא פחות חמור זה המקרה בו מגיעים פרטי-הזהות שלנו לאותו נוכל.. דוגמה מוכרת — מספיק שהלכתם לנקודת איסוף חבילה שנשלחה עבורכם (אוטוטו מגיעים המוצרים של חגיגות נובמבר השונות), וכדי ״לתקתק״ את התור אתם מתבקשים לומר בקול את מספר-הזהות שלכם כדי לאמת למספר הכתוב אצלם במערכת, ונזכור את אלו שבתמימותם מגדילים ראש ומציינים בקול-תרועה את שמכם הכתוב על החבילה, ואולי מזכירים מדי-פעם גם את הכתובת, וזהו — הפעם הבודדת הזו של הביקור שלכם בשלוחת הדואר, הספיקה עבור אותו נוכל (ה״ממתין בתור״) שמנסה את מזלו, וברשותו כבר שלושה פרטים אישיים שלכם, אשר יחדיו מהווים מידע עוצמתי עבור פעילות זדונית כמו פישינג טלפוני.. זוהי רק דוגמה אחת בודדת לאפשרות להציג בפניכם בשיחת-טלפון את הפרטים האישיים שלכם, כדי לייצר תשתית של אמינות, ובכך תשלימו את הפרטים הנוספים..
📌 היכרות הנכסים הפיננסיים שלנו — לאחרונה רצה פרסומת בטלביזיה ששואלת ״האם אתם יודעים היכן מנוהלת הפנסיה שלכם?״ אז נכון שחשוב לדעת אודות היתרות בפנסיה והעמלות וכו׳ ברמת ההתנהלות, אבל סיבה חשובה נוספת לדעת מי מנהל את הקופות שלכם היא המקרה הבא:
באחד הימים התקשר ״נציג״ מ״חברת-גמל״ כלשהי למישהו, וציין בפניו שיש יתרה קטנה בקופה (מה שהיה לא נכון), תוך שהוא ניסה לדלות פרטים נוספים מאותו לקוח. לו היה אותו אדם בטוח בעצמו לגבי סוגי-הקופות שהוא מחזיק, או היה מתעקש לבדוק זאת תחילה, בטרם המשיך ״להתגלגל״ בשיחה עם אותו נוכל, כבר היה עולה בראשו החשש שמשהו לא תקין בשיחה, ולא היה ממשיך אותה ומספק את פרטיו המשלימים.. במקרה שכזה תוכלו לשאול את ה״נציג״ שאלות שרק אתם תדעו תדעו לזהות, כמו למשל ״מי המעסיק שהפריש לקופה?״ ואז או שתקבלו תשובה שגויה לשאלתכם, או שתיענו במשפט כדוגמת ״יחזרו אליכם״ וינתקו את השיחה לאלתר.. נציג בחברת-ביטוח שמתקשר בענייני קופה או קרן המושקעת אצלם, יכול בוודאות לראות מי המעסיק שהפריש את הסכומים..
📌 מניירות של נוכל — מבלי חלילה לפגוע בנציגי-שירות חדשים בתפקידם, ברגע שלא אתם יזמתם את השיחה עם הבנק, שימו לב לכל ה״מניירות״ בשיחה, כגון: טונציה, גמגום, היסוס, בלבול בפרטים, הפעלת לחץ מאסיבי, זירוז, פניה אליכם בשם לא נכון, הצגת יותר מדי שאלות או בקשת פרטים מכם (במקום שאלות של ליבון-צרכים עמכם), משפטים ״בומבסטיים״ חיוביים, כמו ״במיוחד בשבילך״, או ״אתה לקוח וי.איי.פי שלנו״, או משפטים ״שליליים״ שמטרתם להפחיד, כמו ״אני עם המשטרה על הקו, פרצו לך לחשבון, תן לנו את הסיסמה להזדהות..״.. במחילה מכבודה של משטרת ישראל, וכאחת שהתנדבה במשטרה 9 שנים, אין למשטרה את המשאבים והתקציבים לפנות לכל אחד שפרצו לו לחשבון.. פה זה לא ״CSI ISRAEL״..
הדרכים להימנע מפריצה לחשבון
📌 לשמור על הפרטים שלנו בכל מיני מובנים.. לא לשתף באופן לא מבוקר פרטים וצילומי-מסך של מסמכים רגישים.. למשל רבים נוהגים לחלוק מידע במסנג׳ר של הרשתות החברתיות השונות, או לשתף בוואטסאפ..
במקרה שגוף מסוים משתמש בשירותים של ספק לשם שיתוף פרטיכם, קראו את התקנון ותנאי-השיתוף של אותו ספק, בטרם אתם מבצעים את פעולת השיתוף.
📌 נסו לא להיות כ״כ ברורים בסיסמה שאתם מעדכנים מעת לעת.. כך גם לגבי קוד-המשתמש או לגבי הקוד הטלפוני או לגבי קוד הכרטיס למשיכת מזומנים וכו׳. דוגמה נפוצה היא שתילת תאריך הלידה בסיסמה..
לטובת התנהלות מול רשויות ומוסדות רשמיים כדאי להתנהל עם כתובת מייל יעודית, שונה מזו המשרתת אתכם להתנהלות שוטפת אחרת.
השתמשו בכל העזרים הטכנולוגיים לזיהוי נוסף. למשל משלוח קוד חד-פעמי במקרה שאתם נכנסים ממחשב שונה, או במקרה של ביצוע העברה בכל סכום ועוד.
📌 וודאו שפרטיכם מעודכנים באופן תקין במערכות-הבנק.
📌 תבצעו שיחת תיאום ציפיות מעמיקה עם הגורם הבנקאי האמון על חשבונכם, כדי להבין מה בוודאות לא תתבקשו במעמד שיחת-טלפון. באותו מעמד של השיחה תבדקו את כל האפשרויות שלכם להגן על החשבון. לפעמים הבנקים מעדכנים בפיצ׳רים חדשים.
באפשרותכם להגביל את שירות העברות לצד ג׳ לחשבונות מוגדרים מראש, או להגביל בסכום תקרה.
שתפו את היקרים לכם בחשדות שלכם לגבי תרחיש זה או אחר, לרבות קבלת מסרונים בניסוח מחשיד. (אני נוהגת לעשות זאת בוואטסאפ המשפחתי).
📌במקרה של חשבון משותף תדאגו להנפיק את קוד-המשתמש והסיסמה פר תעודת-זהות, ולא לעשות שימוש משותף באותו קוד.
📌 במקרה שתרצו לשתף את בן/ בת-הזוג בקוד-הגישה לבנק, בחשבון על-שמכם בלבד, תוכלו לדאוג עבורם לקוד משלהם. אפשרי לשתף במידע אודות החשבון, גם אם זה לשם הקלה בהתנהלות, אך כדאי לעשות זאת באופן מאובטח ותקין. מזכירה — הבנקים מורים בפירוש לא לחלוק את הקוד והסיסמה עם אף-אחד, לרבות בני-הזוג.
📌 ככל שיש יותר פרטים אישיים שלכם ברשת, לרבות מספר זהות ומספר טלפון, אז ממש אין צורך גם בפרטי-האשראי שלכם כדי שנוכל יבצע את זממו הפיננסי בחשבונכם, או שישתמש בזהותכם. שימו לב, בעיקר במקרה בו אתם מעלים תמונה שהוענק לכם תואר כלשהו, הקפידו לטשטש/ להשחיר את הפרטים הרגישים.
הדרכים לסייע ליקרים לנו (בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות)
📌 הדבר הראשון שעלינו להבין ולהפנים, זה שלא תמיד ישתפו אותנו, הנכדים/ הילדים/ המטפלים/ הבנקאים וכו׳, במה שקורה, כי ברגע שנעשה לפלוני מעשה נוכלות, לרב הוא ירגיש מובך לשתף אותנו, או אולי אף לא ידע שמישהו עשה לו עוול.
📌 במקרה שאנחנו בתפקיד-מפתח, ומטפלים ביום-יום בענייניו של לקוח (אלו שעובדים בבנק/ בקופ״ח/ מטפלים וכו׳), ומכירים את ההתנהלות השוטפת של אותו אדם, פשוט להיות עירניים לשינוי אשר לא מאפיין את אותו אדם.
📌 אם עלינו כבר על תרחיש שקרה, ואותו אדם לא מבין שזה מה שקרה לו, אז להשתדל לא להעצים ולהגדיל את הלחץ. זה משפיע באופן נפשי, ומערער עוד יותר את חוסר-הבטחון. לנסות להיות ממוקדים בפתרון האפשרי ובטיפול בבעיה, מוקדם ככל האפשר.
📌 להימנע מהאשמות. זה יכול לקרות לכל אחד. האשם הוא הגנב, ולא זה שגנבו ממנו. נכון שמניתי קודם לכן את הדרכים להיזהר ולהישמר, ועדיין, תמיד יהיו אנשים רעים, אשר יודעים לזהות הזדמנויות. לשבת יחדיו ולהתחקות אחר האפשרויות העומדות לרשותכם, ובהתאם לפעול. בהמשך אני מפרטת מה ניתן לעשות במקרה שנגנב כסף..
📌 לפנות לגורם הרלוונטי — לבנק/ לחברת-הביטוח/ למשטרה/ לחברת-הכרטיסים וכו׳, ולעדכן אודות הפריצה/ הגניבה.
📌 לבדוק את המידע, ולהיצמד לעובדות ולמה שלא ברור.. במקרים רבים יש חיובים של חברות, אשר שמן בדף-החיוב שונה משמן המוצג במעמד העסקה. זה נפוץ במסעדות, ברשתות ועוד..
גילינו שפרטינו האישיים נגנבו. מה עלינו לעשות?
📌 ראשית, יש להיכנס לאתר הבנק, ולעדכן קוד משתמש וסיסמה אחרים.
📌 במקרה שהפורצים החליפו לנו את הקוד והסיסמה, יש ללחוץ על ״שכחתי סיסמה״ ולנסות להחליף באמצעות הפרטים האחרים הרשומים בבנק כאמצעי-זיהוי, למשל כתובת אי-מייל או מס׳ נייד..
📌 יש לעדכן את הבנק באופן מיידי, ולבדוק את רמת אבטחת-המידע בחשבון כפי שציינתי בדוגמות מעלה, ואולי להחליף פרטי-זיהוי נוספים בחדשים, כמו למשל כתובת-מייל המשמשת לחיזוק הזדהות.
📌 במקרה של חשבון משותף, לדאוג שהשותף השני בחשבון יחליף גם הוא את פרטיו.
יש להתלונן למשטרה.
📌 במקרה הצורך לבחון אפשרות של הפקת תעודת-זהות חדשה, כך שמועד ההנפקה, המשמש בעצמו כאמצעי אימות זיהוי במקרים רבים, יהיה שונה מזה הקיים אצל מי שגנב.
גילינו שגנבו לנו כסף מהחשבון. האם זה מאוחר מדי?
אז ראשית, על-מנת שנדע למי לפנות וכיצד לפעול, נעשה הפרדה בין סוגי-הגניבות..
📌 במקרה שביצעו העברה רגילה מהחשבון באמצעות קוד המשתמש והסיסמה, נפנה לאלתר לבנק, גם אם למוקד, או לסניף בנק אחר, ונדווח מייד. באותה ״נשימה״ נבקש לבטל את הפעולה של ההעברה. אם ההעברה בוצעה באותו יום-עסקים, אז יהיה מאוד קל לבטל את ההעברה, ללא שום עיכובים מיותרים, ובמקרה שהזכאי הוא גם לקוח של אותו בנק, ידאג הסניף ליצור קשר עם הסניף הזכאי, ויעדכן אודות הפריצה לחשבון והצורך לבטל את הפעולה. במקרה שהזכאי הוא לקוח בנק אחר, אז מאחר שלא יראה את הזיכוי באותו יום-עסקים, אז יהיה קל יותר לבנק לבטל את הפעולה ללא בקשת אישורים.
במקרה שהזיכוי בא לידי ביטוי בחשבון של הגנב ועבר יותר מיום-עסקים, קיים ״פור״ של שלושה ימים, המאפשר לבנק המעביר לדרוש את הסכום בחזרה.
📌 במקרה שביצעו העברה בתשלום מיידי או העברה מסוג זה״ב (בחלק מהבנקים זה לא מצריך אישור של הבנק, והכסף עובר באופן מיידי), אז יש לפנות באופן מיידי לבנק, על-מנת שזה יבצע את התהליכים להחזרת הכסף לרשות החשבון הנפרץ.
📌 במקרה של משיכה שבוצעה מהחשבון באמצעות אפליקציית הבנק (משיכה ללא כרטיס), יש לדווח לבנק באופן מיידי. מה שכן, על-מנת שניתן יהיה לבצע את המשיכה באופן הזה, המערכת שולחת קוד זיהוי חד-פעמי לנייד של הלקוח, ואז אני מחזירה אתכם כאן לצורך לבדוק מול הסניף את הדרכים לעדכן מספר טלפון לזיהוי, מבלי שהגנב יבצע זאת באתר הבנק, בעת בה פרץ לחשבוננו.
📌 במקרה של משיכת-כספים באמצעות הכרטיס שלנו, נפנה לגורם הרלוונטי, קרי, בכרטיס חוץ-בנקאי נפנה לחברת-הכרטיסים שהנפיקה את הכרטיס, ונתייעץ עם החברה על מידת ההשפעה השלילית של ביטול ההרשאה לחיוב חשבון שהוקמה בבנק, מאחר שבמקרה שיוחזר החיוב מסיבת ״אין הרשאה ללקוח״, זה עלול לסבך אותנו עם חברת הכרטיסים, עד כדי פגיעה בדירוג-האשראי שלנו.
אם מדובר בכרטיס בנקאי, יש לפנות לסניף, למלא טופס תלונה בהתאם. לסניף יש את האפשרות להתחקות אחר מיקום ומועד המשיכה, אך אין ספק שתישאלו באותו מעמד היכן היה הקוד הסודי של הכרטיס.. במקרה שנעשתה העתקה של הפס המגנטי, אז מן הסתם בשלב מסוים יוחזר לכם הכסף, אך במקרה שהקוד למשיכת-כספים היה יחד עם הכרטיס (בכל אופן שהוא, גם באמצעות כתיבה בנייד), רב הסיכויים שהבנק לא יאות לספוג את הנזק וסביר שלא יזכה אתכם בסכום שנגנב. בכל מקרה, שווה לנסות לקבל זיכוי של הסכום.
📌 במקרה של ביצוע עסקות בכרטיס, נפנה בכל מקרה לחברת הכרטיסים, הן כדי לבטל את הכרטיס, כמו גם למלא טופס יעודי אודות פרטי-התרחיש ככל שידוע לנו. שימו לב שבמקרה של עסקות, למחלקת הבטחון של חברת הכרטיסים יש יותר כלים לזכות אתכם בסכום שיוכח שנלקח מכם, מאחר שאחריותו של בית-העסק היא לזהות את מבצע העסקה.
אלו עוד דברים עשויים לקרות לנו חוץ מגניבת כסף מהחשבון?
הדבר הכי בעייתי שיכול לקרות למי שנגנבו ממנו פרטים, ועשוי להשפיע בעוצמה גדולה על חיינו זה התחזות. ברגע שמצליחים לעשות שימוש לרעה בפרטינו, זה יכול להגיע למצב בו
📌 פותחים חשבון על-שמנו,
📌 לווים כסף בשמנו,
📌 מעבירים אותו הלאה (שלא לדבר גם על דרכים יצירתיות לבצע הלבנת-כספים בשמנו),
📌 לא משלמים את ההלוואות,
📌 גורמים ליצירת התראות על-שמנו,
📌 ובכך פוגעים לנו בדירוג האשראי במקרה הרע, ואנחנו נאלצים לשלם את החובות, במקרה הגרוע.
📌 במקרה הנוראי זה כבר מגיע להסתבכות שלנו עם הרשויות השונות, חוץ מהבנקים והגופים המוסדיים, והנפוצה שבהן היא רשות-המס.
