סקר בין בנקים — מאיפה מתחילים, וכיצד נייעל לטובתנו את ״קו-המשווה״ של בנק ישראל?
לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא עמלות
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי
ראשית אפצח בפרגון ואומר כל הכבוד. אני יכולה לומר בוודאות שרבים הגיעו לתובנות אודות ההתנהלות הבנקאית, והנה המודעות כבר עלתה ומופיעה אצלנו בכל מיני נסיבות, כאשר אחת מהן היא ההבנה שיש חלופות, ולא משנה אם זה בא לידי ביטוי בריבית טובה יותר, או בעמלות פחותות, או אף בשירות טוב יותר.
נכון, זה לא מספיק, אבל עצם המודעות, זו כבר מחצית הדרך, ולמי שלא בטוח היכן וכיצד בודקים את האפשרויות, אז בטיפ זה נתכנסנו בדיוק לשם מטרה זו.
יש כל מיני שיטות לשמור על הכסף, או בעיקר על הערך שלו, באופן כזה שישרת את הצרכים שלנו. כמובן שלא כל השיטות מתאימות לכולם, אך לפעמים גם שילוב שלהן יכול לסייע בהשגת המטרה.
אחת האפשרויות שלנו לקבלת מידע השוואתי בין הבנקים, היא הנגשת ההשוואה בין הריביות המוצעות בפיקדונות ובאשראי.
ההשוואות השונות נערכות עבורנו ע״י בנק ישראל, באמצעות אתר ייעודי, ובו נוכל להיתקל בכל מיני טבלאות-השוואה ומדריכים; מי שבעיקר קיבלה ״במה״ פופולארית היא טבלת-ההשוואה בין הריביות המוצעות ע״י הבנקים בפיקדונות השונים, אך יש עוד השוואות, כמו למשל השוואה בין ריביות בהלוואות, השוואה בין ריביות על המינוס (יתרת-החובה בעו״ש), ואפילו השוואה על הריביות בעסקות קרדיט בכרטיסי-האשראי.
* חשוב לציין שכדאי גם לערוך השוואות אל מול הברירות האחרות הקיימות בשוק.
תוכן-עניינים
(כך תוכלו לדלג ישירות לנושא שמעניין אתכם ורלוונטי לכם)
✅ הקדמה והכוונה כללית
✅ ריביות על פיקדונות — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
✅ ריביות על הלוואות — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
✅ ריביות על המינוס — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
✅ ריביות על עסקות-קרדיט ואשראי מתגלגל — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
✅ סיכום ותובנות
_________________________________
הקדמה והכוונה כללית
הערה קטנה — ״קו-המשווה״ הוא רק נדבך אחד באפשרות שלנו לעשות סקר בין הבנקים, ואם תהיו מעוניינים לקבל הכוונה מעמיקה, תוכלו לרכוש את המדריך לבחירת-בנק, ואף למצוא בו גם את טבלאות ההשוואה בין עמלות הבנקים בנושאים: עו״ש, אשראי, שוק-ההון, מט״ח ועוד.
ראשית חשוב לשים לב שהנתונים הקיימים ב״קו-המשווה״ של בנק ישראל, מוזרמים ידנית, כך שהם לא נתונים לזמן-אמת, ואז יש לקחת בחשבון שהדגש הוא באמת ובעיקר על ההשוואה בין הבנקים וחברות כרטיסי-האשראי, ובמוכנות שלהם להעניק ריביות שישביעו את רצוננו, הלקוחות.
למשל לא כל הטבלאות מכילות את כלל הבנקים, כמו גם הנתונים לא עדכניים למועד הקריאה, אלא כחודשיים אחורה.
עוד נקודה שחשוב לשים לב אליה היא ההערות הנלוות והסייגים שדאג לציין בנק ישראל (אל תדלגו עליהם). למשל ההערה המציינת שלא תמיד מכניסים את כלל סוגי-הלקוחות לטבלאות, אלא מתייחסים לפלח לקוחות מסוים, ואז הנתונים הממוצעים שרואים, לאו דווקא משקפים את מה שבשטח.
בקיצור — הטבלאות השונות משקפות פחות או יותר את ברירות-המחדל הקיימות, ולא את הריביות המתאפשרות במסגרת מיקוח, כמו גם לא במסגרת חשבונות עם הסכמים מיוחדים, ובכך מהוות סוג של ״בנצ׳-מארק״.
ריביות על פיקדונות — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
טבלת השוואה עבור ריבית קבועה
הממוצע הנתון של הריביות הוא ״יבש״, ועל-כן כבר קל יותר לסנן את הבנקים, ולהסיר מרשימת החיפוש שלנו את אלו שהם מתחת לממוצע. שימו לב שיש בנקים שהם חברת-בת של בנק אחר, והריבית אצלם עשויה להיות באופן משמעותי גבוהה יותר מזו המוצעת בחברת-האם.
הסינון הוא לפי הריבית בלבד, ולא לפי פרמטרים אחרים שחשובים לכם, כך שבמקרה שאתם ממש מרוצים מהבנק שלכם, נניח בשל ערך השירות או ערך הקידמה, אז הטבלה המשווה עשויה לשמש עבורכם ככלי מיקוח לשיפור הריבית בבנק הקיים.
״תטיילו״ בין התקופות המוצעות, ותראו אם הבנקים שמציעים את הריבית הכי גבוהה אכן עקביים בכל התקופות של הפיקדונות.
🌀 רמז לא מחייב לגבי הנתונים — ככל שבנק מוכן להעניק את הריבית הכי גבוהה, רב הסיכויים שהוא ממש צריך לגייס כסף (בעיקר חדש). זה בעיקר מאפיין תקופות ארוכות של פיקדונות, כי נזכור שהנתונים המופיעים הם בתנאי שלא מבצעים פירעון מוקדם של הפיקדון.
🌀 רמז נגזרת — יש מצב שאפשר ״לסחוט״ עוד...
טבלת השוואה עבור ריבית משתנה
ראשית חשוב מאוד לציין שהנתונים הם לא לפי ריבית מובטחת מראש, אך לפי מרווח מובטח מראש.
לפי הנתונים של חודש יוני, על פניו רב הבנקים מציעים אחוזי-ריבית גבוהים יותר על-פני התקופות השונות, לעומת האחוזים המוצעים בריבית הקבועה. השערה שלי — זה אומר דבר או שניים אודות האמונה שלהם לגבי התנהגות הריבית בהמשך.
שימו לב שככל שהפיקדונות בעלי-תקופה ארוכה יותר, רשימת הבנקים המציעים פיקדונות, מצטמצמת, משמע התחרות מצטמצמת, כך שההיצע לריבית עשוי להיות פחות טוב.
ריביות על הלוואות — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
חשוב לי לציין שאמנם הנתונים הקיימים בעמוד ״קו-המשווה״ משווים בין ריביות מבוססות על הפריים (הריבית משתנה), אך יש עוד סוגי-ריביות בהלוואות קמעונאיות (הנלקחות בבנק), והן ריבית קבועה וריבית צמודה. למשל מי שלקח עד לפני כשנתיים הלוואה לאורך זמן בריבית קבועה, סביר להניח שזכה באור מן ההפקר, ונהנה מכך שלא ספג את עליית הריבית המאסיבית, בניגוד למי שספג את עליית הריבית ביחס ישיר בהלוואות בריביות המשתנות, ונאלץ ״לזכות״ בהחזרים חודשיים גבוהים במיוחד.
נזכור שהריביות שאנחנו רואים בטבלה מורכבות מכל מיני נתונים:
1. ריבית בנק ישראל (נתון משתנה).
2. ריבית הפריים = ריבית בנק ישראל + מרווח קבוע של 1.5%.
3. מרווח (מהפריים) אשר נקבע (מצוטט) ומתקבע במעמד לקיחת-ההלוואה.
מה זה בעצם אומר מבחינתנו? הרי אנחנו נרצה לעשות הכל, כדי שנצליח להשפיע על מה שביכולתנו להשפיע, ואז נתמקח על סעיף מס׳ 3 — המרווח.
כאשר הבנק מציע לנו הלוואה, אז במקרה שמדובר בריבית משתנה, הבנק ידבר איתנו במונחים של ״פריים + %___״. האחוז המתווסף הוא מרווח שיכול להיות מצוטט באופן שונה בכל יום, אך ברגע שתוזרם ההלוואה, הוא מובטח לנו, ועל-כן אנחנו מעוניינים שיהיה כמה שיותר קרוב ל-0%. במקביל נרצה לקוות שבנק ישראל יוריד את הריבית, כדי שמחיר הכסף (הריבית על ההלוואה) יהיה נמוך יותר.
בניגוד לריביות על הפיקדונות, החשיבות של ריבית על הלוואה קצת יותר מכרעת עבורנו, כי בפיקדונות אנחנו מלווים את הכסף לבנק, ויש לנו עוד חלופות לבחון (השקעות וחסכונות), אך במקרה של הלוואה יש לנו פחות ברירות מעניינות, כי אנחנו בעצם לווים, והכסף בימינו הוא מוצר יקר, אז אחוזי-הריבית מרקיעי-שחקים, וכאן יש רבים שיהיו מוכנים ״לבלוע את הלשון״ גם במחיר של שירות פחות טוב, אבל העיקר שהריבית בהלוואה תהיה נמוכה ככל שיותר.
יש לקחת בחשבון שטבלת הריביות על הלוואה בריבית משתנה מציגה את נתוני-הבנקים ונתוני חברות כרטיסי-האשראי. עוד חשוב לציין שהפרמטרים ביניהם משתנים בהכרח, כי בניגוד לבנקים, הסיכון אצל חברות כרטיסי-האשראי נחשב לגבוה יותר (בעיקר כי אין התנהלות של הכנסות כדוגמת משכורת, אלא רק הוצאות), מה שמשפיע בהכרח על המרווח שתגבה חברת כרטיסי-האשראי, לעומת מה שבנק עשוי לגבות.
נזכור שהמרווח מציג בד״כ כמה מסוכן הלווה להחזיר את הכסף לגוף המלווה. לבנקים יש את ההכנסה של הלקוחות, אז כבר יש להם ״פור״ על חברות-הכרטיסים.
ככל שבנק מעוניין להציע ריבית נמוכה יותר בהלוואות לעומת מתחריו, זה כי הוא מוכן לקבל פחות הכנסה ביחס לגופים האחרים מחד, אך מאידך הוא עדיין יזכה גם בלקוח וגם ברווחיות ממנו.
בנתוני טווחי-ריביות על הלוואות, תוכלו לראות מה הריבית הכי נמוכה שהציעו הבנקים ללקוחותיהם, ולעשות שימוש בנתון זה במסגרת המיקוח. חשוב לשים לב להערות של טבלה זו, בשל הנתונים המשתנים ברבעונים.
ריביות על המינוס — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
ראשית נבהיר שמדובר בריביות על יתרת-חובה בתוך המסגרת.
הטבלה הזו אמורה לשמש בעיקר את מי שנוהג לנצל מסגרת (להיכנס למינוס) בתדירות מאוד גבוהה, עד כדי תמידית.
באותה נשימה נזכור שאחוזי-הריבית המוצעים על הלוואה, בד״כ יהיו נמוכים יותר, לעומת אלו המוצעים במסגרת, מהסיבה שהמסגרת היא סוג של הלוואה תמידית, מה שמעמיד את הבנק בסיכון יחסית גבוה יותר, לעומת הסיכון הקיים בהלוואה המשולמת חודש בחודשו.
אי לכך — אם קיימת היתכנות לסדר את ההתנהלות במטרה להימנע מכניסה למינוס, אולי כדאי לערוך השוואה של אחוזי-ריבית על ההלוואות, ולאו דווקא על המינוס.
אם אתם נוהגים לחרוג ממסגרת האשראי, תבינו שהריבית שאתם משלמים על החריגה גבוהה בהרבה מהריביות האסטרונומיות הנגבות על המינוס בתוך המסגרת, אז אם הטבלה הזו לא עודדה אתכם לטפל בנושא, לא בטוחה מה כן יעשה את העבודה..
ובכל זאת קצת ערך מסעיף זה — נניח שהחריגה שלכם מהמסגרת לא בשמיים, אז אם זה עניין חד-פעמי, אז לפחות אתם מודעים לאחוז שתשלמו במקרה של חריגה (ללא קשר אם קיימת לכם הטבה על הריבית במסגרת, כי בחריגות אין הטבות לאף-אחד!); לעומת זאת אם אתם חרגנים כרוניים, אז אולי זה הזמן לבחון עם הבנק את האפשרויות:
🌀 או להוזיל את הריביות בכך שתלוו כסף מהבנק,
🌀 או להוזיל את הריביות באמצעות הגדלת-המסגרת,
🌀 או פשוט להפקיד כסף, והעיקר שלא תשלמו ריבית חריגה של קרוב ל-20%.
(אני לא נכנסת כאן לסוגיות של אסטרטגיה לצאת מהמינוס/ מהחריגה; אותן תוכלו למצוא במדריך ״לטפל במינוס״. כרגע נתכנסנו לשם שימוש בטבלאות לטובתנו, וכפי שאתם רואים, עוד רבה הדרך לפנינו 🙂).
ריביות על עסקות-קרדיט ואשראי מתגלגל — כיצד ננצל לטובתנו את טבלת-ההשוואה?
תחילה גילוי-נאות — אני אישית מתקשה לשמוע את המושג ״אשראי מתגלגל״ (חיוב חודשי קבוע), כמעט כפי שאני מתקשה להתחבר למושג ״ניקוי דוח-האשראי״.
מה שהסברתי קודם לכן אודות המרווחים בהלוואות, הנקבעים לפי רמת-הסיכון של הגוף המלווה, תקף גם במקרה של מרווחים בכרטיסי-אשראי. כלומר אפשר להבין מדוע המרווחים גבוהים יותר בכרטיס-חוץ בנקאי לעומת כרטיס בנקאי.
במקרה של אשראי מתגלגל, מה שקורה בעצם זה שיש סיכוי גבוה יותר להגדיל את ההתחייבות, במקום להקטין אותה.
למה זה בעצם?
הרי האשראי המתגלגל/ חיוב חודשי קבוע מוצע כמוצר שאמור לסייע ללקוח להקטין את ההתחייבויות החודשיות שלו, אך זה לא מקטין לו את מסגרת האשראי בכרטיס, ואז מבלי משים לב, ה״שאריות״ מתגלגלות לחיוב של החודש הבא, כך שהמסגרת בכרטיס לא מתאפסת, ועל הסכום שהתגלגל לחודש לאחר מכן הלקוח הופך מצרכן רגיל לצרכן+ לווה, וככל שה״גלגלון״ הזה הופך לכדור שלג מפלצתי, הצרכן הלווה הופך למשלם ריביות אסטרונומיות לא רק בשל אחוזי-הריבית הגבוהים מאוד, אלא כי הקרן בהלוואה (זה השם האמיתי של האשראי המתגלגל) גדלה.
אז מה הסיבה לגילוי-הנאות שהזכרתי בתחילת נושא זה?
ללקוחות רבים יש עניין ״לחנך״ את עצמם, ומנסים לעשות כל מיני צעדים, אשר יסייעו להם להפחית בהוצאות שלהם.
בא החיוב החודשי הקבוע, יותר נכון מי שמציעות אותו — חברות האשראי, ומוצג כאילו הוא המענה לצורך. עכשיו כולנו מכירים את כולנו, וחלק נכבד מאיתנו לא בדיוק שם לב לדברים האלה.
אם כך איך ההצעה הזו הייתה יכולה להיות אפקטיבית על אמת, בלי פוילישטיקים?
בטח לא באמצעות אשראי מתגלגל, אלא באמצעות הקטנת מסגרת הכרטיס. עכשיו מי באמת יעז לעשות את זה, כשלפעמים המסגרת נועדה לא רק לשם שימוש בה, אלא גם כדי לתפוס סכום כבטוחה (נניח בבתי-מלון, או בהשכרת-רכב וכיו״ב)...?
(יום אחד אני אקדיש לזה תוכן נפרד, אז עד כאן המאמר המוסגר בנושא אשראי מתגלגל שעושה לי צרבת בגרון וצריבה בעיניים.)
מאחר שאשראי מתגלגל הוא מוצר, ובמקרה שלנו מוצר יקר שבעתיים גם ברמת אחוזי-הריבית וגם ברמת התשלומים האבסולוטיים, הטיפ הוא בעצם לחשוב לרגע מה הצורך, ומה המענה האפשרי לצורך?
החלופות יכולות להיות:
🔘 ניהול כלכלי שונה של ההוצאות אל מול ההכנסות,
🔘 אשראי מסוג אחר,
🔘 מודעות למוצר והבנה של הדברים (כמו גם קריאה של האותיות הקטנות).
סיכום ותובנות
אז ככה — סחטיין על בנק ישראל שעושים את העבודה הקשה (מאוד!) מדי חודש, ומנגישים את המידע החשוב הזה בצורה כ״כ ידידותית, ובואו נודה על האמת — זה חוסך ימבה זמן למי שמעוניין לעשות סקר בין הבנקים.
אבלללללללל עדיין חלה עלינו (הלקוחות) האחריות לעשות את העבודה כמו שצריך, וזו הסיבה שהנגשתי עבורכם/ן את הכלים באיזה אופן #קו_המשווה יכול לשרת אתכם בכל מיני מצבים, כמו:
🌀 מיקוח על ריבית בהלוואות,
🌀 מיקוח על ריבית בפיקדונות,
🌀 בחינה של חלופות,
🌀 מעבר בין בנקים,
🌀 מעקב אחר התשלומים,
🌀 מעקב אחר ההתחייבויות,
🌀 ועוד ועוד ועוד, כל אחד בענייניו שלו, כמובן.
