top of page

סטרקצ׳ר (פיקדון מובנה)
 

לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק

לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי

לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא חיסכון והשקעה

לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי


מה זה סטרקצ׳ר?
סטרקצ׳ר הוא פיקדון מובנה, כלומר — פיקדון שבונים אותו.

מדוע הבנק צריך לבנות פיקדון?
יש מקרים בהם המוצרים ה״רגילים״ או המוכרים בבנק, לא באמת נותנים מענה לקבוצת-לקוחות מסוימת, ועדיין יש קבוצת-לקוחות, אשר להם מאפיינים זהים.
למשל יכול להיות מצב בו המשותף ללקוחות אלו זה שהם לא מעוניינים לחסוך או להשקיע בפלטפורמות חוץ-בנקאיות, ועדיין מה שהבנקים מציעים בשוטף לא באמת נחשב עבורם לרווחי. נניח שללקוחות הללו יש יתרות דולריות בסכומים גבוהים, כך שהיתרה ״עומדת״. במצב שכזה הערך של הכסף יכול או להישחק, או אף להביא להפסד עבורם, במקרה שהדולר יורד. תרחיש כזה מביא אותם לרצות לפחות להרוויח בזמן שהכסף תקוע. ועדיין הם לא מעוניינים בסיכון או בעמלות גבוהות, כמו שיכול לקרות בהשקעה בשוק-ההון. 
לשם כך יש מחלקה יעודית בבנק, אשר מאפיינת את קהל-היעד, וממש בונה עבור אותם לקוחות פיקדון, כך שמצד אחד גם הבנק יכול להרוויח, וכמובן גם הלקוחו
ת.

קריטריונים 
רלוונטיים להשקעה בפיקדון מובנה: 
סכום מינימלי להשקעה, סוג מטבע, תקופת השקעה, אפשרויות להנזיל את הסכום (למשוך את הכסף) ועוד.

מה כדאי לנו לדעת לגבי הסטרקצ׳ר, שיסייע לנו לשקול אם להשקיע בו?
🔘 הדבר הראשון שחשוב לדעת זה שהמילה ״פיקדון״ לא תטעה אתכם, כי זה לא כזה מוצר ״תמים״, וכמובן שיש בו מאפייני-סיכון, לפעמים לתשואה, לפעמים לקרן... חשוב מאוד לרדת לעומקם של דברים מול מי שמציע לכם את הסטרקצ׳ר.
🔘 אמנם כדאי לקרוא לעומק את האותיות הקטנות, אבל יש לקחת בחשבון שסטרקצ׳ר נועד למהירי-החלטה בלבד, ואז אם כבר זה אפיק שעשוי לעניין אתכם, אז תעדכנו מראש את הבנק/ בית-ההשקעות שיודיעו לכם ברגע שנוצר פיקדון שכזה, כך שיהיה לכם מספיק זמן להחליט אם ללכת על זה. הנקודה היא שחלון זמן ההחלטה 
והביצוע קצר מאוד (כמה ימים עד שעה מסוימת).
הסיבה לכך שחלון-הזמן קצר מאוד זה כי מדובר לרב בפיקדונות הנשענים על השווקים הגלובאליים, כך שאם כבר בנק מחליט ליצור פיקדון שכזה, זה כי הוא עקב וחקר לגבי הנתונים הרלוונטיים לו. השוק הגלובאלי מאופיין בתנודות, ולא רק בהקשר לרווחים, אלא גם בהקשר לרגולציה, עניינים גאו-פוליטיים, תנודות-מטבע ועוד. 
🔘 ביום בו אתם מקבלים את השיחה המשווקת את הסטרקצ׳ר, חשוב לוודא שמעברו השני של הקו מדבר/ת איתכם יועץ/ת-השקעות. נכון שיש אפשרות לשווק את הפיקדון המובנה גם ע״י מי שלא נחשב ליועץ, אך את שלב הסגירה יעשה יועץ-השקעות בלבד, ועל-כן את השיחה הראשונית תרצו לבצע לא רק מבחינת נתונים ״יבשים״, אלא גם מבחינת השלכות. 
🔘 בניגוד לפיקדון שקלי, אשר עונה על הצורך של הרצון להרוויח אבל בטוח, הפיקדון המובנה עונה על האילוץ של ״ישיבה על הגדר״, כפי שתיארתי בתחילת-הדברים. 
🔘 לפעמים יש אפשרויות למשוך את הכסף באמצע תקופה, אך כדאי להבהיר את הנושא מראש במה זה כרוך — לפעמים זה יכול לפגוע בקרן, ולפעמים אמנם הקרן לא תיפגע, אך זה יהיה מבאס לחשוב שהכסף ״שכב״ שנה בפיקדון, ולא יתאפשר לכם להרוויח דבר. 
🔘 הבנק אמנם בונה את הפיקדון עבור קהל-היעד שהגדיר, אבל יש לקחת בחשבון שהבנק מאגד את כלל הכספים של הלקוחות המשקיעים, ובעצמו הופך למשקיע באותו שוק שבחר. נניח שקבוצת לקוחות משקיעה סך כולל של 3 מליון דולר (כל לקוח מחליט על השקעה של סכום אחר), זה אומר שכמה שהלקוחות ירוויחו, הבנק כמובן, ירוויח יותר, בזכות אותו מרווח שהוא שומר לעצמו כמשקיע בשוק שבחר. 
🔘 בד״כ הבנק אמור לספק יותר מ״ברושור״ מידע; בקשו את המסמך המאפיין את הסטרקצ׳ר, כי לפעמים יש מידע נרחב יותר, המתקבל מהפלטפורמה בה מושקע הבנק.
🔘 לא כל הבנקים יוצרים סטרקצ׳רים, כי הללו נחשבים למתוחכמים, יחסית, כמו גם מצריכים התמודדות עם רמת-סיכון.
 

הצטרפו לקהילת הבנקאות היחידה בישראל

לוגו שאל בנקאי אפור_edited.png
bottom of page