חשיבות מילוי פרטי-השיק

לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא התנהלות שוטפת​
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

השדות בשיק ומשמעותם:
🔘 פרטי בעל-החשבון — שדה המכיל שם מלא של בעל החשבון, המספר המזהה (ת.ז/ ח״פ/ אחר), כתובת (מועתקת מהנתונים המנהליים של החשבון), טלפון (אין חובה שמספר הטלפון יופיע על השיק). 
🔘 שדה שמאלי עליון — בשדה זה יופיעו פרטי הבנק והסניף המנהל את החשבון, כמו גם מספר רציף של פרטי-החשבון. 
🔘 קרוס, ״למוטב בלבד״ — ברב השיקים יופיע סימון קרוס (שני קווים מקבילים), בצירוף הכיתוב ״למוטב בלבד״. המשמעות של קרוס היא העדר האפשרות לבצע משיכת מזומן כנגד השיק; המשמעות של ״למוטב בלבד״ היא שניתן להפקיד את השיק לחשבונו בלבד, ולא קיימת האפשרות להעבירו הלאה. החיזוק של זה בא לידי ביטוי גם בשדה המוטב, כאשר כתוב ״שלמו ל..״, לעומת הכיתוב ״שלמו לפקודת..״ ועדיין תמיד ״למוטב בלבד״ יגבר על ״שלמו לפקודת..״ יש מקרים בהם יופיע רק קרוס, ואז זה אומר שניתן להעביר את השיק למוטב אחר, ובמקרה שאין קרוס, אך מופיע הכיתוב ״למוטב בלבד״, זה אומר שהמוטב כן יכול לבצע משיכת-מזומן של הסכום הנקוב בשיק. 
במקרה שמעוניינים להפקיד את השיק באמצעות אפליקציית הבנק (ישומון), חשוב לוודא שיופיע הכיתוב ״למוטב בלבד״, ובהעדרו, יש להוסיף באופן יזום, למען לא תבוטל פעולת הפקדת השיק.
🔘 שדה המוטב —  בשדה זה יש למלא את שם המוטב. המוטב יוודא לתת את השם באופן תקין, כפי הרשום בחשבונו. במקרה של אדם פרטי, ניתן לכתוב שם מלא וניתן לכתוב רק שם פרטי או רק שם משפחה, העניין הוא שכתיבה רק את אחד מהם, עשוי לאפשר להפקיד את השיק לאחר בעל שם זהה; במקרה של תאגיד, יש לכתוב את השם במלואו. לולא-כן, מבחינת הבנק זה לא ייחשב תואם לשם החשבון; ניתן לכתוב את שם המוטב בשפה זרה; אין לבצע תיקון של שם המוטב, ובמקרה של טעות בשם המוטב, יש לערוך שיק חליפי.
במקרה שניתן שיק ללא שם המוטב, בחלק מהמקרים זה נחשב לעבירה על החוק (באתר בנק ישראל ניתן לקרוא את האפשרויות ואת האיסורים בכתיבת שיק ללא שם המוטב)
🔘 מלבן ״בשיק זה אין לבצע שינוי..״ — בהמשך לסעיף הקודם, הוראה זו באה למנוע זיופים והטעיות בשיקים. ניתן לבצע שינוי בתאריך או בסכום, ובתנאי שבעל השיק יחתום באופן תקין (לא בראשי-תיבות) ליד התיקון. גם הדגשה במקרים רבים, וגם כיתוב בעט שונה עשויים להיחשב כתיקון בשיק (רצוי למלא את כל השדות באותו עט).
🔘 שדה סכום בספרות — רצוי למלא באופן נהיר את הספרות, כמו גם את קווי-ההפרדה התוחמים את הסכום, למען לא יהיה בלבול בהפקדת השיק או בבדיקתו. רצוי לתחום את הסכום עם שני קווים גדולים, למען לא יוסיפו ספרות לסכום, מה שיהפוך את הסכום לגבוה יותר.
🔘 שדה סכום במילים — ניתן לכתוב בשדה זה את הסכום גם בספרות, ובתנאי שיהיה זהה לסכום בשדה מימין; יש לכתוב באופן תקין את יחידות הספרות.. לדוגמא שיק ע״ס 12,345 ש״ח יש לכתוב ״שניים-עשר אלף, שלוש מאות ארבעים וחמישה שקלים״.. רבים המקרים בהם נוהגים להשמיט את המילה ״אלף״, מה שהופך את השיק ללא תקין ובר-החזרה מסיבת ״אין התאמה בין מילים לספרות״..
🔘 שדה תאריך — יש לכתוב תאריך באופן תקין, ורצוי כמקובל בישראל — יום/ חודש/שנה, ולא חודש/ יום/ שנה..
ניתן לכתוב תאריך המורכב מחודש ושנה בלבד, כך שהמשמעות היא שהשיק זמין להפקדה רק ביום האחרון של החודש; כמו-כן, יש אפשרות לא לציין תאריך כלל (לא מומלץ!), והמשמעות היא שהמוטב יוכל להפקיד את השיק אי-מתי שיבחר. 
▪️ניתן להוסיף באופן ידני הגבלה של תוקף לשיק. כברירת-מחדל לכל שיק יש תוקף של חצי שנה מהמועד הנקוב בו; ניתן להגביל באמצעות המשפט ״שיק זה, כוחו יפה ל-60 יום מהמועד הנקוב בו״.
▪️במקרה שנרשם תאריך לא קיים בחודש, למשל כאשר יש רק 30 ימים בחודש, והשיק נרשם בתאריך ה-31 של אותו חודש, השיק יהיה זמין להפקדה ביום-העסקים הבא, קרי ב-1 בחודש העוקב. למשל: שיק ל-30 בפברואר יתאפשר להפקדה ב-01 במרץ. 
▪️ניתן לרשום שיק עם מועד נקוב בלוח השנה העברי.
🔘  שדה חתימה — יש להקפיד ולחתום באופן התואם לחתימה המעודכנת במערכת הבנק; במקרה של צורך לשנות חתימה, או הרכב-חתימה, יש להקפיד ולעדכן באופן מיידי את החשבון. מומלץ לציין בפני הבנק לכבד שיקים שטרם ירדו מהחשבון, אך חתומים לפי החתימה הישנה, כדי למנוע החזרה.
🔘 פס מגנטי — החלק השמאלי מכיל את מספר השיק, אשר מופיע גם בתנועת העו״ש כאסמכתא. החלק האמצעי מכיל את מספר הבנק (2 ספרות), את סוג החשבון לחיוב (בשקלים זה 00) ואת מספר הסניף (עד 3 ספרות). החלק הימני מכיל את מספר החשבון. 
🔘 נספח השיק — בטרם נתלוש את השיק, נמלא את השדות בנספח, כך שנחסוך לעצמנו בירורים ותהיות למי רשמנו את השיק, וכמובן נחסוך לעצמנו עמלת בירור מול הבנק. 
🔘 גב השיק — זה המקום בו מסבים את השיק, קרי המוטב חותם בגב השיק בגין קבלתו. באמצעות החתימה המוטב מאשר שקיבל את השיק לידיו. במקרה ששיק סחיר והמוטב מעוניין להעבירו לצד ג׳, עליו לחתום תחילה, למען צד ג׳ יוכל להפקידו בחשבונו.

האם הבנקים בודקים את השיקים שירדו מהחשבון?

כן ולא..
תשובה מוזרה, נכון?

🔘 כל בנק קובע לעצמו את המדיניות (״מדיניות-הסיכונים״) עד איזה סכום בשיק יש לבדוק רק את התאריך, והחל מסכום מסוים יבדקו גם את השדות האחרים בשיק, וכמובן את ההיסב (אופן החתימות בגב השיק). לכן יש חשיבות רבה לתאריך הנקוב בשיק, כי ברב המקרים הוא זה שיחרוץ את אופן החזרת השיק, במקרה של העדר כיסוי; נניח אם יצא שיק מהחשבון, והוא מכניס אותנו לחריגה, אך הבנק מגלה שהשיק הופקד טרם המועד הנקוב בשיק, אז הוא ידאג להחזירו מסיבת ״הופקד טרם זמנו״, ולא מסיבת ״אין-כיסוי מספיק״. 
🔘 הסיבה להפרדה באופן בדיקת השיק היא ניהול הסיכונים במקרה ששיק לא תקין, ואז בהתאם לנזק הפוטנציאלי ישקלו הבנקים איזה סיכון הם מוכנים לקחת על עצמם, במקרה של כיבוד שיק לא תקין וספיגה של הנזק.
🔘 במילים אחרות — יכולים לקרות מקרים בהם שיק בסדר גודל של 1,000 ₪ ייערך באופן לא תקין, נניח חתימת המושך תהיה לא תואמת לזו הקיימת במערכת, וכל עוד התאריך יהיה תקין, אז השיק עשוי להיות מכובד בחשבון.
🔘 סיבת בדיקה נוספת בחשבון תהיה כאשר השיק יחויב ע״י בנק לא ישראלי, כדוגמת אלו שברשות. אלו שיקים שמלכתחילה יבואו לידי ביטוי בדוחות מיוחדים, ללא קשר לסכום הנקוב בהם, וזו במסגרת מדיניות הסיכונים של הבנקים השונים.