פיקדון בריבית 0% — מיותר?
להאזנה לפרק הפודקאסט בנושא פיקדון בריבית אפסית: 
 

לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק

לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי

לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא חיסכון והשקעה

לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

נמנה את סוגי-הפיקדונות המוכרים והקיימים (ואת התועלות)

פיקדון ריבית יומי (*פר״י/ פח״ק/ פדיום/ תפ״ס) — זהו פיקדון בעל נזילות יומית ברמה של מהרגע להרגע, כך שמתאפשר לנו להפקיד אליו או למשוך ממנו בכל רגע נתון. פיקדון מסוג זה יענה על צורך של נזילות מיידית, אשר לא תמיד וודאית, ולקוח שיחזיק בו גם ירצה להפריד את היתרה הקיימת בו, מהיתרה הקיימת בעו״ש. צורך נוסף בפיקדון נזיל ברמה היומית הוא בלת״מ. כלומר אם נהיה חייבים סכום מסוים ברגע בלתי-צפוי, אז הנזילות של הפיקדון מאפשרת לנו פשוט למשוך את הכסף ולהשתמש בו למקרה שלא צפינו אותו. בפיקדון מסוג זה טוב שיש יתרה לטובת ההוצאות הבלתי-צפויות, או סכום לטובת עסקה שאמורה לקרות בכל רגע, אך כדאי לקחת בחשבון שמטרתו היא לא לשאת רווח, אלא פשוט לשמור על הכסף ופחות ״לשחק״ איתו. 
*פר״י — פיקדון ריבית יומי; פח״ק — פיקדון חוזר קרדיטורי; פדיום — פדיון יומי; תפ״ס — תעודות פיקדון סחירות.
 
פיקדון קצר-מועד (פק״מ) — בפיקדון מסוג זה יתאפשר לנו או לבחור מועד פירעון ידוע מראש, כך שהסכום ישתחרר אוטומטית לעו״ש, או שנבחר שיתחדש בתקופה שהגדרנו שמתאימה לנו, נניח שבועי/ דו-שבועי/ חודשי/ רבעוני וכיו״ב. הסיבה שהפיקדון מוגדר ״קצר-מועד״, זה כי בניגוד לתוכניות-חיסכון המאופיינות בטווחי-זמן מתמשכים, זהו פיקדון שלא יעלה על שנה. דוגמה נפוצה לשימוש בפיקדון היא כאשר אנחנו יודעים כמה נצטרך ומתי נצטרך, ועדיין נפריד בין יתרת-העו״ש לבין יתרת-הפיקדון. נניח שב-15 בחודש אני צופה הוצאה של 20 א׳ ש״ח לרשויות-המס, ונניח שנכנס לי כסף ב- 1 בחודש, אז מה שאני אעשה זה אפקיד סך של 20 א׳ ש״ח לפיקדון זה, תוך שאזין מראש את מועד הפירעון 15 בחודש, ואז אני יודעת שזה כסף שאני לא אמורה לגעת בו, כי מלכתחילה הוא מיועד להוצאה הצפויה. 
במקרה של חידוש הפיקדון, מה שקורה זה שמצד אחד יש ללקוח אפשרות למשוך את הכסף מבחינה תקופתית, אך מצד שני הוא לא חייב לעשות זאת. דוגמה טובה לכך היא במקרה של אדם שמשכיר נכס, והפקיד את כספי הפיקדון שקיבל מהשוכר לפיקדון חודשי, כך שבמקרה שהשוכר יודיע לו על עזיבת-הדירה, אז יתאפשר למשכיר לתת הוראת-פירעון של הסכום בתחנה הקרובה, מבלי שמלכתחילה יהיה ״ערבוב״ עם הפעילות השוטפת שלו בחשבון. 
הערה: יש לקחת בחשבון שהבנק לא עושה הפרדה בזכויות על הסכום הקיים בפיקדון, לעומת הסכום הקיים בעו״ש, והוא לא צד בחוזה בין המשכיר לבין השוכר, כך שבמקרה נניח שמגיע עיקול לחשבון של המשכיר, אז הבנק עשוי לדווח על כספי-הפיקדון. לקריאה נרחבת בנושא הבטוחות בהשכרת דירה, לחצו כאן.

תפקיד נוסף פוטנציאלי לפיקדון הוא ״לחנך״ או ללוות בתהליכי-הבראה כלכליים. אם לצורך העניין היינו מחלקים את המשכורת שלנו למעטפות, כאשר כל מעטפה הייתה מיועדת לתשלום חשבונות צפויים, אז ניתן לפעול כך גם עם הפיקדון, כך שמלכתחילה לא יהיה את ה״פיתוי״ להשתמש בכסף למטרה שלא לשמה נועד.