חשבון משותף — מהות וחשיבות
להאזנה לפרק הפודקאסט בנושא:
חלק א —    
חלק ב׳ — 
 
לרכישת קובץ השוואת עמלות ומדריך לבחירת-בנק
לעמוד הפודקאסט של בנקאביליטי | שאל בנקאי
לשאר הטיפים הבנקאיים בנושא פעולות מנהליות
לעמוד הראשי של פינת הטיפ הבנקאי

🥨 הדבר הראשון שיש לקחת בחשבון זה את מטרת איחוד הפעילות, והאם האיחוד עונה על הצורך.
🥨 אם שיק לא עביר (״למוטב בלבד״) נכתב לפקודת שני מוטבים, לפי פקודת השטרות, על השיק להיות מופקד לחשבון משותף למוטבים. אם לא קיים חשבון משותף, ולא מעוניינים לפתוח חשבון משותף, ע״פ שיקול-דעת הסניף להציע למוטבים לחתום על כתב שיפוי, כך שמוטב אחד ״מוותר״ על זכותו בשיק, אשר יופקד למוטב השני. תרחיש זה נפוץ בעיקר בקבלת שיקים בעקבות אירוע כמו חתונה. 
🥨 בחשבון משותף יש יותר נקודות-זכות וכח-מיקוח בבקשות אשראי והטבות, ובהתאם לפעילות המתקיימת בחשבון. 
🥨 כאשר בעל חשבון משותף עוקב אחר הפעילות הבנקאית, זה מקל על הבעלים האחר בחשבון; מה שכן, יש לשים לב שמתקיים שיתוף פעולה, ולא להגיע למקרה בו יד ימינה לא מודעת לשמאלה. ממליצה למנות מבין שניכם ״שר אוצר״ שינהל את חשבון הבנק, אך האחריות להתעדכן תהיה זהה.
🥨 עצמאות — שימו לב שעד לרגע בו החלטתם לאחד פעילות, הייתם רגילים לשליטה בלעדית על הפעילות השוטפת והיתרות הקיימות. חשבון משותף יצריך אתכם להתרגל לשקיפות, לליבון צרכים ותיאום ציפיות.
🥨 במקרה שתחליטו לפתוח חשבון משותף רק לשם ניהול הוצ׳ משותפות (מוזמנים לגלול מטה ולהרחיב בקריאה), קחו בחשבון שניהול שלושה חשבונות תחת משק-בית משותף עשוי להיות יקר, ויצריך מכם מעקב יותר אינטנסיבי, אלא אם מדובר בהפרדת נכסים פיננסיים בשל הסכם זה או אחר, או בשותפות עסקית.
🥨 יש לקחת בחשבון שחשבון משותף יביא לידי כך שבעלי-החשבון יהיו באותה קבוצת-סיכון. 
🥨 יש לוודא קיום סעיף אריכות ימים (סעיף היוותרות בחיים). 

חשבון זוגי רק להוצאות
רבים שעוברים לגור יחדיו מעוניינים לחלוק בהוצאות, ומאמינים שחשבון משותף זו דרך נוחה לנהל אותן. כמה נקודות מהעין הבנקאית:
🍒 מה שמעניין את הבנק בשורה התחתונה זה רווחיות (הכנסה מלקוח = עמלות ו/ ריביות); בד״כ רווחיות היא תוצר של פעילות ענפה, אשר זו נשענת על משכורת/ הכנסה יציבה של הלקוחות. העניין הוא שרב אלו שפותחים חשבון הוצאות משותף, נוהגים לבצע הוראת-קבע מחשבון המשכורת שלהם לחשבון המשותף, ומה שנכנס הוא שיוצא. יתרה מכך — יש ציפיה מצד הלקוחות לפתוח חשבון ללא עמלות עו״ש, אלא שבהעדר הכנסה בקוד משכורת, זה פחות מאפשר פטור מעמלות-העו״ש, מאחר שחלק מהתנאים לניהול חשבון פטור מעמלות זה הכנסה קבועה מינימאלית בקוד משכורת. 
🍒 עוד מה שמעניין את הבנק זה לא לשמש ״תחנת-מעבר״ לפעילות, והוא מעוניין להיות התשתית העיקרית לכלל הפעילות של הלקוחות, כמו למשל הקצאת מסגרת עו״ש, מתן הלוואות וניהול חסכונות לסוגיהם.. בנק יעדיף שלקוחות יעבירו אליו את כל הפקלאות הבנקאיות, והוא ישמש מנהל חשבון בלעדי עבורם, או לחילופין ובמקרה שללקוח כבר יש חשבון באותו הבנק, יעדיף אותו בנק שבן/ בת-הזוג יצטרפו לחשבון הקיים, וכך ירוויחו ליד חדש במערכת.
🍒 ניהול הפעילות בכללותה באותו הסניף, מקנה לו מידע מדויק יותר אודות הלקוח, מה שחוסך לכלל הנוגעים בדבר זמן יקר בבקשות-אשראי, לרבות בקשת כרטיס-אשראי. בעצם נוצר לנו פער בין האינטרס של בני-הזוג לבין האינטרס של הבנק.
כיצד נגשר על אותו פער?
🧮 דרך אחת, ולפחות רק לשם ההתחלה — ניהול ההוצאות המשותפות באמצעות אפליקציות תשלום (ממש להקים קבוצה באפליקציה), וכך לשני בני-הזוג יש מעקב שוטף אחר ההוצאות; ניתן גם לשלם חלק מהתשלומים השונים באמצעות אותן אפליקציות. 
🧮 אפשרות נוספת היא להצטרף לחשבון שמעניק כמה שיותר הטבות ופטורים מעמלות, וכמובן שיש שביעות-רצון מהשירות ומהתשתית הטכנולוגית של אותו בנק.
🧮 אם עדיין מעוניינים לנהל פעילות נפרדת מחשבון המשכורת, אז כדאי לבדוק זאת בסניף בו מתנהל אחד החשבונות של אחד מבני-הזוג, ורצוי בסניף בו נכונים להעניק הטבות, למרות שזה לא יהיה חשבון עם הכנסה מסוג משכורת. אפשר לראות בזה תקופת-מבחן למערכת-היחסים הנוצרת עם הבנק, ואז בהמשך להחליט אם לפתח את הפעילות לעניפה יותר. 
🧮 אם שני בני-הזוג לא מרוצים מהבנקים בהם הם מנהלים את חשבונותיהם, ולא מצליחים להגיע לעמק-השווה עמם, אז זה הזמן לסקור את הבנקים המתחרים, ולראות אילו מהבנקים יודעים לענות על הצרכים המשותפים לשם ניהול פעילות משותפת, ואולי גם העברת הפעילות של החשבונות הפרטיים הקיימים. 

סכסוך בין שותפים בחשבון/ הפרדת הפעילות הבנקאית מהזווית הבנקאית  
יכול לקרות מצב בו שותפים בחשבון מעוניינים בהפרדת פעילות, בין אם בשל סכסוך בין בני-זוג, בין אם בשל סכסוך בין שותפים עסקיים, או אף במקרה של סכסוך בין שותפים שמערכת היחסים ביניהם היא לאו דווקא משפחתית או עסקית..
כמובן שלא תמיד מדובר בסכסוך, ועדיין רצוי לפעול בנושא באופן כזה שימזער נזקים כלכליים.

אותם שותפים המעוניינים להפריד את הפעילות בחשבון המשותף, יכולים להחליט מה יעלה בגורלו של החשבון וכיצד זה ישפיע על המשך התנהלותם הבנקאית, גם אם היא לא במשותף. נעלה כמה מהסוגיות במקרה של הפרדה בין בעלי-חשבון משותף:

🔘 אם החלטתם להפריד פעילות, ובמקרה שיש הוק׳ או הרשאות לחיוב החשבון, ניתן להעביר אותן לחשבון בנק אחר, ולעדכן את המוסד המחייב.
🔘 במקרה של שיקים עתידיים הרשומים לטובת מוסד חינוכי/ רשויות-מס וכיו״ב, יש לוודא שמי שחתם על השיקים הוא הבעלים שנותר בחשבון (בהנחה שהחלטתם לא לסגור את החשבון); אם הבעלים שנגרע מהחשבון חתם, אז יש לערוך שיקים חדשים לפקודת אותו מוטב.
🔘 רצוי לא להציף בפני הבנקאים את המלחמות והמאבקים בין בעלי-החשבון, למקרה שקיימים; מעבר לזה שהבנקאים לא ״יתפסו צד״ בסכסוך, הם אף עשויים להוסיף מידע רך (את ההתרשמות האישית שלהם) במערכת הבנקאית, והדבר הזה עשוי להקשות בהמשך הפעילות הבנקאית, וזאת בשל החשש, שבמקרה של קיום התחייבויות לבנק (הלוואות, יתרת מינוס וכד׳..), מה שמעניין את הבנק זה תרחיש שלא תעמדו בהן; הבנק מעוניין במיזעור-נזקים, לא ב״טלנובלות״.
🔘 אם יש לכם משכנתה משותפת, כדאי לבחון את האפשרויות שלכם מול הבנק המלווה, כמו למשל הקפאת תשלומי-הקרן במשכנתה עד למכירת הנכס המשותף, או אולי לחלק את תשלומי-המשכנתה בחצי, כך שכל אחד ישלם את חלקו, ואולי זה ישרת אתכם בניהול אסטרטגיות בנקאיות בהמשך. חבל יהיה להיקלע למצב בו לא תשלמו את החזרי-המשכנתה, וזה יעמיד אתכם במצב בעייתי בפלטפורמות השונות, כמו למשל קיום התראות בדוח דירוג-האשראי. 
🔘 במקרה של מכירת דירה או כל עסקה גדולה אחרת — אם מעוניינים ״להפריד כוחות״ בחשבון המשותף, יש אפשרות שעורכי-דין המייצגים את שני הצדדים יפתחו במשותף חשבון נאמנות, כך שיהיה מעקב ובקרה אחר התנהלות כל צד, ובכך להימנע מאי-נעימות ככל שעשויים להיווצר חילוקי-דעות פוטנציאליים בין הצדדים.
🔘 במקרה של חשבון משותף — אם יש ברירה הימנעו מהטלת עיקולים אחד על השניה, כי בדרך זו אתם עשויים להגביל גם את עצמכם בפעילות. 
🔘 אם אין שקיפות ביניכם, ניתן לעדכן את הבנק אודות הפרידה הצפויה, על-מנת שיגבילו את הפעילות, כך שכל פעולת חיוב בחשבון תצריך חתימת כל הבעלים בחשבון, ולא תהיה משיכה שתפתיע את הבעלים האחרים בחשבון; שימו לב שההגבלה חלה על כל הצדדים.
🔘 כל עוד אתם בעלי-החשבון, ניתן לעקוב אחר החשבון באמצעות הערוצים הישירים (אינטרנט, אפליקציה וכד׳); משמע, גם אם החלטתם שלא לבצע פעולות, קיים שירות מידע בלבד.
🔘 תדאגו שהבנקים יעדכנו את קבוצת-הסיכון שלכם, כך שיבינו שאתם כבר לא מנהלים משק-בית משותף, ולא יקשרו ביניכם בשיקולי-אשראי.

אלימות בנקאית (וכלכלית)
🔘 נושא האלימות הבנקאית, אשר מהווה ״נגזרת״ לאלימות כלכלית, הוא רגיש במיוחד, דווקא כי במקרה של ניהול חשבון משותף צד אחד ינהג עם ידו על העליונה, ולבנק יש כלים לסייע לצד האחר, אך מצד שני עדיין הבנק מחויב לבדוק כל מקרה לגופו, מאחר ששני השותפים בחשבון הם לקוחות הבנק. 
🔘 אלימות בנקאית יכולה לבוא לידי ביטוי בין כל מיני סוגים של מערכות-יחסים: זוג נשוי, שותפים שהתגרשו, מיופה-כוח שמשתמש בלקוח/ה בעל/ת-החשבון, ילדים של מבוגרים וכד׳.
🔘 במקרה שמדובר בעובדי-בנק המשתמשים לרעה בחשבונות של קרוביהם, גם לו רק נכנסים לחשבון לשם צפיה במידע, הרי שהמערכת רואה בחומרה, מתייחסת ב-0 סבלנות לנושא ומפעילה סנקציות בהתאם, הן ברמת הנהלים הפנימיים בבנק, כמו גם בהפעלת צעדים נגד העובד/ת במסגרת החוק. 
🔘 במקרה שנקלעתם לאלימות כלכלית, חשוב שתהיו מודעים לקיומה של אמנת זמינות פיננסית, אשר מתעדכנת מעת לעת, ולה שותפים הגורמים הרלוונטיים, הן ברמת הניסוח, הן ברמת-הליווי את הלקוח/ה שנקלע/ה לאלימות כלכלית, וכמובן ברמת הפיקוח.  
🔘 חשוב לי לציין שבמקרים שליוויתי לקוחות שחוו אלימות בנקאית, הם נקלעו למצבים בהם האמנה עדיין לא ״חלחלה״ לבנקאים בשטח, ועל-כן, כדאי גם לקרוא את הזכויות ואת פרטי-הגורמים אליהם ניתן לפנות במקרה של אלימות בנקאית, אך גם להיערך כיצד לפנות למי שצריך בסניף, על-מנת שהדברים ייעשו בהתאמה לצורך. עוד חשוב לציין שהליווי מצריך רגישות והבנה מלאה של התהליך, הרבה יותר מידיעת הזכויות, כי בסופו של דבר ההתנהלות היא עדיין מול אנשים, ולא לכולם יש את המודעות, כמו לא לכולם יש את הבטחון כיצד להתחיל את תהליך הפרדת הפעילות הבנקאית בחשבון המשותף.